כל המאמרים במדור מועדים

"מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ" [פסחים י' ד]. מהי הגנות? רב אמר 'מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו'

בקהילת יהודי אתיופיה, שלושה ימים לפני פסח נהגו לאכול רק חומוס קלוי, "כדי שלא ניכנס לפסח עם דברי חמץ במעיים", כפי שאמר הקייס ברהן יהייס.

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (תקמג-תרא), הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא או ה'בני יששכר' על שם ספרו, היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי של תנועת החסידות,

עם ריבוי נפגעי המלחמה, השימוש בנפצים במהלך הפורים מאתגר מתמיד * רעשי נפץ חזקים ופתאומיים, אשר מהווים חלק מהחגיגה עבור ילדים ובני נוער, עלולים להפוך

חג פורים כאן, ולצד השמחה מתלוות תחושות כבדות. איך חוגגים את החג העליז ואומרים 'על הניסים', כשבזמן הזה נמקים בשבי חמאס אחינו החטופים? איך מודים

474 לפני הספירה. מבחינה ריאלית, נראה שלא יכול להיות גרוע יותר. הגזירה נגזרה, והרצים כבר יצאו דחופים בדבר המלך. המצב החברתי והרוחני הפנימי, כמו גם

ט"ו באדר, "פורים דמוקפים", חל השנה בשבת קודש, והופך בירושלים ל"פורים משולש", כלומר פורים שמצוותיו מתחלקות לשלושה תאריכים שונים: 1) ביום שישי, י"ד באדר, קוראים

הגמרא במסכת מגילה [טו:] שואלת: מה ראתה אסתר שזימנה את המן למשתה? ולא למשתה אחד אלא לשני מִשְתִים? לגמרא ברור שאסתר טמנה פח להמן, ולכן

במבט ראשון אין כל קשר ודמיון בין מגילת אסתר לפרשת "כי תישא". אולם, בהתבוננות נוספת עולים קווי דמיון משמעותיים בין סיפור המגילה לבין הסיפור המרכזי

 פורים המשולש, הוא כינוי ליום הפורים כאשר הוא חל בשבת. הכינוי 'משולש' נובע מכך שמצוות יום הפורים מתפרסות במקרה זה על שלושה ימים. במשנה במסכת מגילה מבואר שכאשר