יום העצמאות הוא יום של הודיה לקב"ה ושמחה על הנס הגדול של הקמת המדינה: קיבוץ גלויות, התגשמות חזון הנביאים, השבת הריבונות הממלכתית, והקמת כוח המגן
בשנים כתיקונן, אנו מדגישים בעת לימוד פרשת 'קדושים' שהקדושה אליה אנו שואפים היא קידוש ה' בחיים ולא במוות. בשנים כתיקונן יום הזיכרון עוסק בעבר, ויום
במהלך סיור שערכנו ביישובי עוטף עזה. ביקשנו לעודד מעט את המעטים שנותרו לגור בהם, לאמץ את רוחם, להתייחד עם זכר הנופלים, ולשאת תפילה לשובם של
המועדים הבאים מביאים עימם תחושות מעורבות: כאב ושמחה, כישלון וגאווה לאומית. הרבה תוהים איך אפשר לשאת זאת במקביל, איך אפשר לחגוג את יום העצמאות כשבחוץ
בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', עם ישראל ספג אבדות קשות מנשוא. יותר מ-600 משפחות הצטרפו השנה למשפחת השכול בווריאציות שונות: הורה איבד בן, אישה כואבת על
ימי הזיכרון והעצמאות השנה לא יוכלו להניח לנו לציינם כתמול שלשום. אירועי שמחת תורה טלטלו אותנו טלטלה כה עמוקה, שהם הופכים את הימים האלה ליום
הם כבר איבדו בני משפחה ועברו הרס וחורבן על רקע יהדותם, ארזו את מעט הפעקלאות שנשאו עימם, ונדדו למקום אחר בתקווה לפתוח בחיים חדשים, והנה
אז תודה לא-ל פסח מאחורינו, וחג העצמאות ועונת האירועים לפנינו. לכבודם, קבלו את מורה הנבוכים שלי לאנשים שמכירים/הם משפחה של רווקה חמודה וצעירה (אנחנו תמיד
כשחינכתי כיתה ז', נכנסתי לכיתה והתחלתי לדבר עם התלמידים על יום השואה – עד שקלטתי שאני מדבר לעצמי. עצרתי ואמרתי להם: "טוב יאללה, אל תעשו
ד"ר אריה גלר, ניצול שואה, הלך לעולמו לפני כחצי שנה. את אריה הכרתי במהלך לימודיו לתואר השני במשפטים וביהדות בקריה האקדמית אונו בגיל 86. אריה
