
על מה חרב הבית?
המדרש במסכת יומא (ט:) מגולל את הסיבות לחורבנם של הבית הראשון ושל הבית השני. הבית הראשון חרב בשל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ובלשון

המדרש במסכת יומא (ט:) מגולל את הסיבות לחורבנם של הבית הראשון ושל הבית השני. הבית הראשון חרב בשל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ובלשון

עפראי אלעד באגדות החורבן במסכת גיטין קובע רבי יוחנן "כי על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים". מורגלים אנו כי בית המקדש נחרב בשל שנאת חינם

המשנה בפרק שלישי ממסכת אבות מביאה מימרה ייחודית משמו של ר' אלעזר המודעי, המימרה היחידה ממנו בכל המשנה (אבות ג, יא): "רבי אלעזר המודעי אומר:

לא תשכח את חטאי עמלק, אך תשכח את חטאי עמך. תמחה את זכר עמלק, ותאהב את זרע ישראל. נשכח, ונסלח. נמצא גשר לתיקון, לאחווה, לכלל

חמישה עשר באב ויום הכיפורים נכרכו יחדיו בשל מאפיינים משותפים. אמרו חכמים במסכת תענית "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן

צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל, נחמה אינה מתבטאת בצרתם של

לפני שנים אחדות שמעתי מיבי יעקב, איש ירושלים, את אחד השיעורים הטובים ביותר בתיאטרון החיים. שיעור שמוכר לכל במאי מתחיל. אם חלילה באמצע ההצגה עולה

אבא סיקרא ראש בריוני ירושלים – בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי היה. שלח לו: בא בחשאי אלי. בא – אמר לו: עד מתי

בבואנו לכתוב על אודות השבת הקודמת לתשעה באב, נוטה הלב באופן טבעי לגעת בנושאים חשובים, אך כאלה שאנו רגילים לעסוק בהם תדיר. קשה להתעלם מהרלוונטיות

במוצאי שבת קודש יעמדו כל קהילות האשכנזים ויצטרפו לבני עדות המזרח באמירת הסליחות. הסליחות מאפשרות לנו להתחנן על נפשנו כציבור בטרם בוא יום הדין, לבטא