
לא לדרוך במקום
"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור" (אהרן דוד גורדון). יש

"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור" (אהרן דוד גורדון). יש

כשהרמב"ם כתב את 'משנה תורה', הוא לא רק פסק הלכה אלא גם סידר את ההלכה. ולסידור ההלכה יש לעתים משמעות לא פחותה, ואפילו גדולה

לאחר שנפצע קשה במלחמת לבנון הראשונה אשתו הטריה הגישה לו גט בהפתעה. בינתיים הוא הספיק להיפצע שוב באינתיפאדת ג'נין, לחזור לשרת בצבא, לסיים שני תארים

להרוג את היטלר באמצעות תרנגול # להקיף 7 פעמים את עמוקה כדי למצוא זיווג # להוציא עין הרע באמצעות עופרת # לענוד קמעות # לומר

דרשות רבות נדרשו על משמעותם הסמלית של ארבעת המינים, המתייחסות למעגלי זהות ושייכות שונים של האדם – דרשות לפיהן ארבעת המינים מסמלים בצורתם את אברי

הימים הנוראים תשפ"א היו נוראים ומטלטלים. מנייני החצר והרחוב, הבידוד והסגר, המספרים והנתונים, התפילות והזעקות- כל אלו יצרו מציאות חיים וחגים חדשה, שנהיה כולנו זקוקים

אם סכך נועד למנוע את אור השמש, מדוע יש דרישה הלכתית לראות את הכוכבים דרכו? ואם יש חשיבות לכך, מדוע דילולו פסול? ההלכות הבסיסיות של

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת." (ויקרא כ"ג, מ"ב) מאפייניו של חג הסוכות ומיקומו במעגל השנה (סיום הימים הנוראים, תחילת הסתיו), מהדהדים

בימים שבהם הבידוד היה למצוות היום, וכל איש יושב תחת קפסולתו ותחת קפ-סוכתו, והמתח החברתי בין מחנות שונים עולה לגבהים, ראוי שנשוב וניתן דעתנו ליסודותיו

חג הסוכות נפתח השנה בחפיפה עם יום השבת, ולשתי המצוות הללו קווי דמיון רבי משמעות. האדם אמור להיכנס לשבת מתוך הרגשה שכל מלאכתו עשויה, ובדומה