ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)דרשות רבות נדרשו על משמעותם הסמלית של ארבעת המינים, המתייחסות למעגלי זהות ושייכות שונים של האדם – דרשות לפיהן ארבעת המינים מסמלים בצורתם את אברי הגוף (לב – אתרוג, לולב – עמוד השדרה וכן הלאה) דרשות המתייחסות לאפיונים של טיפוסים שונים בחברה הסובבת אותנו – על פי חושי הטעם והריח (ריח וטעם – תורה ומעש"ט), ודרשות המתייחסות לזהות ההיסטורית שלנו ומחברות אותנו אל האבות, ומתבססות על דרשת שמות או דרשת תכונות בוטניות (ויק"ר ל):
"פרי עץ הדר: זה אברהם, שהדרו הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה שנאמר (בראשית כד) ואברהם זקן בא בימים, וכתיב (ויקרא יט) והדרת פני זקן. כפות תמרים: זה יצחק שהיה כפות ועקוד על גבי המזבח. וענף עץ עבות: זה יעקב. מה הדס זה רחוש בעלין, כך היה יעקב רחוש בבנים. וערבי נחל: זה יוסף. מה ערבה זו כמושה לפני ג' מינין הללו, כך מת יוסף לפני אחיו".
ואל האמהות:
"פרי עץ הדר: זו שרה שהידרה הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה. שנא' (בראשית יח) ואברהם ושרה זקנים. כפות תמרים: זו רבקה. מה תמרה זו יש בה אוכל ויש בה עוקצין, כך העמידה רבקה צדיק ורשע. וענף עץ עבות: זו לאה. מה הדס זה רחוש בעלין, כך היתה לאה רחושה בבנים. וערבי נחל: זה רחל. מה ערבה זו כמושה לפני ג' המינין, כך רחל מתה לפני אחותה.
אברהם ושרה – נהדרו שניהם בשיבה. לאה ויעקב – מרובי בנים. רחל מקבילה כאן ליוסף בנה – שניהם מתו לפני אחיהם. אצל הזוג יצחק ורבקה, מקבלת הדרשה פנים שונות. שניהם נמשלו לכפות התמרים, אלא שאצל יצחק יש רמז לעקידה, ואילו אצל רבקה – לשני הבנים שיצאו ממנה, ולפער שבין ענפי התמר הקוצניים, לבין פריו המתוק. הדרשה על יצחק היא דרשת מילה: ' כַּפֹּת ' בחולם, נקרא כ 'כפות' בשורוק. כאלה הן גם הדרשות על יצחק ורבקה, המתייחסות למילה 'הדר', ולא לפרי. לעומת זאת אצל רבקה, כמו אצל יעקב, לאה, רחל ויוסף, הדרשה לא קוראת את המילה, אלא מתייחסת לתכונות הצמחיות של כפות התמרים.
כך או כך, מציעות לנו הדרשות להקיף את עצמינו באבות ובאמהות האומה, ליטול אותם עמנו בימי הסוכות, ולהפוך אותם לחלק מן התפילה וההלל שלנו, יחד עם מעשינו ועם גופנו וליבנו. דרכי הדרשה השונות מלמדות אותנו להתבונן הן במילים ובמשמעותן, והן במציאות ובפרשנותה. ארבעת המינים מלווים אותנו בשמותיהם, בטעמם, בריחם, בצורתם ובמהותם.
(סוכות תשפ"א)
