"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה. יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב [תהילים כ]. "כשאתה בצרה, תגיד תהילים פרק כ', שמתחיל ב'יענך ה' ביום צרה'", יעץ
סיפור מדהים ומרגש מביא הרב ישראל מאיר לאו בספרו "אל תשלח ידך אל הנער". הוא מתאר מפגש שהתקיים בין קבוצה של ילדים ניצולי בוכנוואלד, שהתאספו
צילה הקודר של השואה מרחף מעל שמי המדינה, כפי שלא היה מאז הקמתה. מייד לאחר שמחת תורה פרחו הדימויים של התקפת הטרור של חמאס למאורעות
'הבנת' אירועים לא נעימים ברמה אישית או ציבורית, באה לידי ביטוי במשפט המתרץ: "ככה רצה הגורל". אירועים משמחים יותר זוכים למשפט אחר: "הכל בהשגחת ה'
לכל "7 באוקטובר" יש "8 באוקטובר". לכל "שבעת ימי אבל", יש את ה"ויהי (לשון וי, קינה, נהי ובכי) ביום השמיני" שלו, ה"אחרי מות" שלו. בחלוף
יחסים עם חברות נשואות כשאת רווקה, הם קצת כמו ביידן ומדינת ישראל בזמן מלחמה, מינוס הסיוע הכלכלי. מדי פעם הן מיירטות לך הצעות שלדעתן לא
מדוע קריעת ים סוף נחשבת לאירוע מכונן במסורת היהודית? מדוע קריעת ים סוף מסמלת את נקודת המפנה החשובה ביותר בחייו של האדם על פני האדמה
בשעה שש הסגנית התקשרה ומסרה לי את הבשורה: ריקי, הסייעת המקסימה שלי. ה'סבתא' של הכיתה, איננה. ניסיתי לשחזר את המילים שאני שומע, אבל הרגשתי שמשהו
"אני לא מסוגלת לראות את עצמנו חוגגים את ליל הסדר, חג החירות, השנה", כך אמרה בתו של אחד החטופים, שנמצא עדיין בעזה, בראיון לילי ברדיו.
אחד הפיוטים שלכאורה יהיה קשה לנו לשיר השנה, הוא הפיוט "דיינו". השנה, כשאנו שרויים בתוך מלחמה, יהיה טבעי שלא נסתפק במועט. האם נוכל לומר "דיינו"
