כל המאמרים במדור מועדים

  על הפסוק במגילה "אל תקראנה לי נעמי, קראנה לי מרה…" מובא ברו"ר ג, ו: "(משל) לפרה כודיינית (עובדת קשה) שהיתה עומדת בשוק. // אמרין

נחלקו הפוסקים, האם מלבד מגילת אסתר, על שאר המגילות (רות, קהלת וכו') יש לברך. נראה, שאין מקור מפורש בגמרא על הצורך לברך. בחג השבועות נוהגים

  לאחר נס פורים נשאר בהם רצון נקי מיצר הרע לעשות רצון אביהם שבשמים, ואז חזר גם הגוף וקבל את התורה מרצון בקבלת התורה ע"י

איפה יש עוד עם שכ"כ הרבה אנשים הולכים כשהאמת בכיסם, וכולם משוכנעים שכל הצרות נובעות מכך שלא שומעים בקולם, ושאם הם ינהלו את העניינים העולם

רק באמצעות התמדה ב'קביעות עיתים ללימוד תורה' ניתן לשלב את הקדושה וערכיה בתוך חיי החול והעשייה ערב חג השבועות 'זמן מתן תורתנו' וערב שבת 'נשא',

הפסוקים המתארים את מעמד הר סיני, מתארים את החוויה שחוו ישראל "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא

בזמן שבבית לחם מתעלמים מרות, יושב בעיר גביר זקן, שמצליח לזהות נערה צעירה ואומללה, ולהעניק לה תחושה של בית אחד הדיאלוגים הקשים במגילת רות הוא

אתגרי העמידה במצוות שבין אדם לחברו היא שהעניקה לעם ישראל יתרון בדיחה מספרת שאחרי ששבר משה רבנו את הלוחות באו אומות העולם ולקחו את "תרצח,

  עד ממש לאחרונה "עליה להר הבית" נחשבה חוויית קצה, מעטים מאד עלו, אנשים שנחשבו קצת לוחמניים, אנשים מסוג אחר שנחשבו קצת הזויים, אנשים שנתפסו

ריקוד הדגלים – "אין שום סיבה שהוא לא ימשיך במסלול הרגיל" * ערביי מזרח העיר ירושלים – "רובם רוצים לחיות איתנו בשלום. אנחנו שמים 'פול