"זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם" [דברים כה' יז]
לפי המסורת היה המן מזרע עמלק ולכן נקראת פרשת זכור בשבת שלפני פורים. הגמרא במסכת מגילה אומרת: "רב אמר, מקדימין [את פרשת זכור] כי היכי דלא תקדום [= כדי לא להקדים] עשייה לזכירה", כלומר, יש להקדים את אזכרת מחיית עמלק לפני סיפור מחיית עמלק בפועל, בפורים. המצווה הזו מחברת בין זכירת נס הניצחון על עמלק לאחר יציאת מצרים, ובין התודה לה' על נס המהפך בפורים. מכאן החיבור שעשו לאורך ההיסטוריה בין היפוך הגורל לטובה ובין פורים. כך נולד המונח "פורים שני" על משקל 'פסח שני'. עשרות קהילות יהודיות יצרו ימי זיכרון והודאה בשם זה כתודה לה' על המהפך בגורלן. הקהילות הסתמכו על ההלכה המופיעה בחיי אדם:
" כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר יכולים לתקן בהסכמה הם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים. ונראה לי שאותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה" [קנה- יא]. בחלק מהקהילות אף כתבו מגילה מיוחדת ליום זה. נזכיר שתיים מהן ונעמוד על המשותף להן.
הראשונה היא קהילת יהודי מרוקו, שקבעה את יום ב' בכסלו כיום פורים שני לזכר הנס שאירע ליהודי מרוקו בשנת תש"ג [1942]. היו אלה ימי מלחמת העולם השנייה. צרפת, ששלטה במרוקו נכנעה לגרמניה [יולי 1940] והשלטון הפרו- גרמני – שלטון וישי, הנהיג חוקי גזע בדומה לחוקי נירנברג גם במרוקו. אסירים יהודים פוזרו בכ-30 מחנות ריכוז ושונאי ישראל המקומיים חשו כי יש להם יד חופשית לפרוע ביהודים. בראשית אוקטובר 1942 פשטו שמועות על פוגרום הצפוי ליהודים ב-15 בנובמבר. כמה ימים לפני הפוגרום המתוכנן פלשו כוחות בעלות הברית לקזבלנקה במסגרת 'מבצע לפיד'. לאחר שלושה ימי קרבות השתלטו האמריקאים על העיר ויהודי קזבלנקה ראו בכך נס הצלה של ממש.
יהודי מרוקו חיברו פיוטים מיוחדים ליום זה ושנתיים אחר כך כתב המורה לעברית אשר חסין את 'מגילת היטלר'. בחיבורו ניסח את השתלשלות האירועים במרוקו בסגנון המגילה. הנושא המרכזי במגילה הוא התוכנית הזדונית שתכנן הצורר היטלר, העמלק של אותו הדור כנגד היהודים והמהפך שחל עם בואם של האמריקאים ובעלות הברית. בסוף המגילה מציין חסין כי הסוף איננו סוף שמח, שכן מצב היהודים אמנם השתנה, אך לא לגמרי. המגילה עצמה השתמרה אצל משפחת קורקוס שברחה ב-1939 מפירנצה לקזבלנקה, עקב קבלת חוקי הגזע באיטליה. לרוע מזלם, חוקים אלה כאילו רדפו אחריהם עד לקזבלנקה והגברים שבמשפחה נלקחו למחנות ריכוז. שחרור קזבלנקה הביא עבורם גאולה זמנית. אח"כ נעצרו שוב בחשד שהם פשיסטים איטלקים. הגאולה האמיתית הגיעה, לדבריהם, רק כאשר עלו ארצה לאחר המלחמה.
יום הפלת הרודן, ד' אלול תש"ד, נקבע כיום פורים שני
הקהילה השנייה היא רומניה. מדינה זו הצטרפה לכוחות הרשע של גרמניה כמעט בעל כורחה. הרומנים עשו זאת לאחר שהמדינות הגובלות בה גזרו ממנה נתחי שטח חשובים בגיבוי הגרמנים. אבדן השטחים נפסק כאשר חתמו הרומנים על הסכם עם גרמניה. עד מהרה התמסר השלטון הרומני בראשות יון אנטונסקו לגרמנים בעיקר בשני מישורים: הקצאת כוחות לעזרה במלחמה נגד ברה"מ ומסירת יהודים לידי הגסטאפו במשלוחים למחנות ההשמדה. רוב היהודים שנשלחו להשמדה באו מאזורים שסופחו לרומניה כתגמול על הצטרפותה לכוחות ה'ציר' [כינוי לגרמניה ובעלות בריתה] כ-420,000 יהודים, הי"ד. יתר יהודי רומניה, כ-350,000 עמדו בסכנת השמדה. השינוי בגורלם בא עם הפלת שלטון אנטונסקו ב-23 באוגוסט 1944. הקומוניסטים הדיחו את הרודן הרומני כאשר העריכו שהמערכה הוכרעה וכוחות ברה"מ עומדים לכבוש את המדינה. פחות מחודש אח"כ חתמו על הסכם רשמי עם ברה"מ ובכך הסתיים שיתוף הפעולה עם גרמניה הנאצית.
יום הפלת הרודן, ד' אלול תש"ד נקבע כיום פורים שני, שכן הפלתו אפשרה את חידוש פעולת הארגונים היהודים וסכנת המשלוחים חלפה. לזכר אירוע זה חוברה 'מגילת החורבן של יהודי רומניה' ובה נכתב כי כמחצית מיהדות רומניה ניצלה ביום זה ממוות ויש לציין זאת כיום שמחה.
בשתי הקהילות הייתה זו אך הפוגה זמנית מפרעות אנטישמיות. בשתיהן, השליטים לא התעניינו במיוחד בגורל היהודים ואפשרו לשלטון המקומי להתנכל ליהודים. בשתי הקהילות גמלה ההחלטה לעלות למדינה היהודית העצמאית בא"י.
Yaakovspok1@gmail.com