"וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת" (שמואל א' י"ז, ד) – "אִישׁ הַבֵּנַיִם" – שר צבא שנולד מבין שתי משפחות: מן שמשון והוא
שלשה מוטיבים מוסיקאליים מייחדים את חג השבועות – חג מתן תורה. הראשון שבהם הוא "ניגון האקדמות" המיוחד והוא במקור מושר בחג זה בלבד. מעניין הוא
מגילת רות היא אחד הטקסטים הידועים ביותר. הנוף הנשקף ממנה הוא אידילי למדי. שדות תבואה הנעה ברוח בימי קציר שעורים. פגישה מרגשת על הגורן בליל
הרב רונן נויבירט בשבוע הקרוב, עתידים אנו לחגוג את חגה של ירושלים – "יום ירושלים". לפני ארבעים ואחד שנים, זכינו לחזות באיחודה של עיר הנצח.
הרב שלמה משה עמאר, הראשון לציון הרב הראשי לישראל אמרו במסכת שבת (פ"ח ע"א) ויתיצבו בתחתית ההר, א"ר אבדימי בר חמא בר חסא, מלמד שכפה
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק:" (שמות כ', ט"ו) מעמד הר סיני מתואר
סיומה של פרשת נשא מקשר אותנו בקשר הדוק לחג השבועות, זמן מתן תורתנו. לפי חלק מרבותינו הראשונים (רמב"ן בהקדמתו לביאור התורה, ורמב"ם בהקדמתו לביאור המשנה),
הרב אורי נויבירט "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה. ולא עוד, אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו. נקרא ריע, אהוב,
מסורת הלימוד בליל שבועות נועדה לתקן את שנתם של בני ישראל בלילה שקדם למעמד הר סיני, ובלשון המשנה ברורה (ריש תצ"ד(: " איתא בזוהר שחסידים
הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" פולמוס רחב התחולל בין הפוסקים האחרונים בעניין פיוט ה"אקדמות" המיוחד לחג השבועות. ככל הידוע אין פיוט
