כל המאמרים במדור מועדים

אפתח בכך שאני שמח מאוד שיש רבים שקוראים את הטור השבועי במדור זה ולעתים מגיבים לי ומבקשים הבהרה, הרחבה, הוספה או אפילו מביעים אי הסכמה.

ההתחמקות מדין אינה יכולה להיות לעולם, וגם אם בדיני אדם הוא ימצא פטור – יכול שאת חובו הוא ישלם בדיני שמיים אחד הפסוקים שפרשתנו מקפלת

פרשת השבוע שלנו פותחת במלים "אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם". נשאלת השאלה מה באה המילה "כולכם" להוסיף? הרי זה נשמע מיותר, לאחר שכבר

חובה עלינו להתייצב, כולנו, קטנים כגדולים,  כדי לקיים את היהדות מול מאתגריה ראש השנה בפתח. זמן לחשבון נפש ולהגדרת יעדים. גם לחשבון נפש מתמשך מול

נעמוד לפני ה' כחיילות בית דוד ונתפלל, שהקב"ה יסלק את המגפה מתוכנו ותהיה לעולם שנה טובה ובריאה אחד הפיוטים המרגשים ביותר, הנאמרים במהלך ראש השנה

 הזמן ראוי להתחדשות ולהתרעננות, לאופטימיות ולתקווה, לתפילה ולאמונה שבע"ה גם מהמציאות הזו נצא מחוזקים יותר בנאום הסיכום של משה רבנו, ערב הסתלקותו מהעולם, ולפני כניסתם

התפילה היא פעולה שמחנכת את האדם לקבל מאלוקים את הכל. המחשבה שאני מוסר משהו לאלוקים היא מחשבה שאני לא מרוצה מהמתרחש בעולם פרשת ואתחנן צמודה

האם זוגיות חוצת מגזרים יכולה להחזיק מעמד לאורך שנים? לכבוד ט"ו באב דיברנו עם משפחות מעורבות – בהן אחד מבני הזוג דתי והשני חילוני, שלמרות

צעירים הפוגשים בני זוג בעלי פוטנציאל מתאים לבניית קשר זוגי טוב ובריא, נמנעים מלומר "כן" ולהתחתן השאיפה להתקדם בחיים מלווה אצל אנשים רבים בתכונות של

מדי פעם כשרוצים לעורר את החיבור נזכרים בפעם ההיא, בפעם הראשונה שידעתם שאתם מיועדים האחד לשניה זכרון הוא דבר מתעתע. יש אנשים שנוטים לזכור דברים