בליל הסדר אנו חוזרים ומבררים לעצמנו את סוגיות היסוד של עולמנו הרוחני. המציאות המורכבת בה אנו חיים מציבה בפנינו אתגרים רוחניים. אחד מהגדולים שבהם, הוא
הרב יעקב אריאל הרב הראשי של רמת-גן ארבעה כוסות תוקנו כנגד ארבע לשונות של גאולה. אך באמת יש חמש לשונות: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, והחמישית
חג הפסח אינו שייך לערוץ ההיסטוריה. הוא שייך לערוץ המציאות, כאן ועכשיו. ביטוי לכך ניתן בקטע המפורסם מן ההגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות
הרב יעקב אריאל הרב הראשי לר"ג ברצוני למחות בזאת על שני מאמרים בשבת האחרונה שהביעו זלזול במנהגי ישראל. איסור הקטניות בפסח שהתקבל על רוב עם
ברשימה הקודמת העלנו שני טיעונים כבדי משקל מדוע יש להקל בימינו, עד כמה שניתן, בחומרת הקטניות. האחד, החתונות הבין-עדתיות בימינו והקמת משפחות מעורבות מאשכנזים וספרדים
ההגדה של פסח היא אחד הספרים המודפסים ביותר והפופולאריים ביותר בתולדות עמנו. הסיבה לכך כפולה – הנחיצות בנוסח אחיד, שיהיה מונח בכל בית יהודי בליל
ישי אילן, עו"ד שבת הגדול זכתה לשמה זה גם בגלל סיומה של ההפטרה של שבת זו (מלאכי ג') – "הנה אנוכי שולח לכם את אליה
כאשר יציין בימים הקרובים העם היושב בציון את יום הזכרון לשוה ולגבורה נזכה כמדי שנה למנה גדושה בסיפורים מצמררים ומבעיתים על אימי השואה וזוועותיה, על
זכה ל"ג בעומר למעמד מיוחד שביום זה מותר לערוך חתונות ולהסתפר. ביום זה אסור להתענות וכמובן לא אומרים תחנון. אמנם יש הנוהגים להימנע ולא להתחתן
בתפילות פסח מוגדר כ"זמן חרותנו" ושבועות כ"זמן מתן תורתנו". אולם "זמן מתן תורתנו" יכול גם כן להתפס כ"זמן חרותנו". הפסוק מתאר את לוחות הברית: "וְהַלֻּחֹת
