כל המאמרים במדור מועדים

כששלחה אסתר לחכמים וביקשה מהם: "כתבוני לדורות" [מגילה ז א] השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה

כשהחליט המלך להביא את ושתי, הוא שלח אליה את שבעת הסריסים, בלי כל דיבורים והסברים. כמו שהמלך הזמין מבלי לנמק, כך גם ושתי ממאנת בלא

חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה –

  בכ"ט באייר תשל"ז, 17 למאי 1977, בשעה עשר בלילה, בזכותו של השדר המיתולוגי חיים יבין נכנסה לפס הקול  הישראלי המילה – מַהְפָּךְ. הוא התכוון

  אם נחפש בקונקורדנצייה לתנ"ך את המילה פְּרִי, ניווכח כי היא מופיעה בו יותר ממאה פעמים – וכולן בלשון יחיד. כפי שכותב חוקר הלשון גד בן־עמי

ד"ר מאיר נזרי חוקר שירה וקהילה ראש השנה לאילנות לט"ו בשבט כיום ייחודי אין זכר במקרא, אבל יש לו זכר ומעמד במשנה כראש השנה לאילנות:

"לא בבית המשפט צריכה סוגיית החמץ להתברר. ועדיין זה אפשרי – אפשר כמעט למנוע את הכנסת החמץ לבתי החולים ! במקום לחרף את בג״ץ על

להחלטת בג"ץ בנושא מניעת איסור הכנסת חמץ לבתי החולים עלולה להיות השלכה מרחיקת לכת על כל נושא הכשרות במוסדות הציבוריים, ובכל ימות השנה, מעריך פרופ'

  רוח של אחדות שורה בפרשתנו, והיא עומדת ביציבות על ארבע רגליים: ערבות הדדית, אמפתיה, מיגור השנאה ושוויון. הערבות ההדדית מיוצגת בדברי יהודה בפתיחת הפרשה

    מפעל לייצור נורת חרס לתאורה, מהגדולים בארץ ישראל, שפעל לפני כ-1,700 שנה, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בבית שמש. בבית היוצר העתיק