כל המאמרים במדור מועדים

מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו, ואם אין דעת בבן – אביו מלמדו: 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלין

סיפור ההגדה פותח בהכרזה "עבדים היינו… ויוציאנו ה' אלוקינו משם". הניסיון לחוות מחדש את טעמה של העבדות ואת היציאה ממנה, מהווים אתגר לא פשוט לאדם

שמונת נסיכי האדם, תלמידי ישיבת "מרכז הרב", שעלו השבוע בסערה השמיימה, הציפו פעם נוספת את שאלת היסוד שמלווה את ההיסטוריה היהודית משחר קיומה: על מה

הרב שלמה הכט במספר הזדמנויות מאז חרבן הבית השני עלתה לדיון האפשרות ההלכתית להקריב קרבנות בזמן הזה, ובפרט האפשרות להקריב קרבן הפסח. ברצוני לסקור חלק

בשלושים הימים, ממוצאי פורים עד ליל הסדר, נכנסים בתים רבים בישראל 'לכוננות ספיגה': לחץ של ניקיונות, קניות ושאר הכנות לחג הפסח. לעיתים, דווקא תקופה זו,

המונח "מסע התעוררות" מתקשר בתודעתנו דרך כלל לימים הנוראים של חודש תשרי. אכן, יהודי מצווה להתעורר בכל יום, בכל עת ובכל שעה, ואם כך בכל

חג הפורים מעורר לא פעם תהיות אצל מי שמצוי בעולמה של מורשת ישראל. בעוד ששאר החגים מתבטאים בתפילה ובריבוי הלכות, המלווים לא אחת בחרדת קודש

עשרה קבין של חומרות ירדו לעולם, ומכל מועדי השנה, נטל חג הפסח עטרה בראשם. גם יהודים שבמשך שאר ימות השנה מדקדקים יותר בקלה מאשר בחמורה,

ישי אילן, עו"ד "… הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים' (שמות יב א-ב). ומפרש רש"י "נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש,

בקרב יוצאי אשכנז (במיוחד אבל לא רק) קיים איזשהו פרדוקס בפסח. מצד אחד, מדובר בחג לכל דבר, ובחג כידוע יש לשמוח במאכל ובמשתה, בבשר וביין.