כל המאמרים במדור מועדים

בחול המועד פסח תש"ד נכנסה המפלצת הנאצית לתוך העיירה קישוורדה שבהונגריה, ובאחת חלפו פרחו להם ימי השלווה המדומה בת אלפיים שנה. יהודי העיירה ויהודי הכפרים

"בארץ ישראל הסתיימה הקמת העם היהודי" – בגיליון 'שבתון' הקודם, הציע הרב יובל שרלו לתקן את הפתיחה של מגילת העצמאות, תיקון מעניין שמזמין דיון על

"אם אתם קוראים את המילים האלה", מאת שלמה קווס ורחלי פלנט-רוזן, הוא ספר דוקומנטרי המאגד את המכתבים האחרונים של 49 מנופלי המלחמה האחרונה. זהו מיזם

בשיחותינו עם תלמידי ישיבתנו במודיעין, אנו משתפים את תחושתנו רבת השנים: שחרף המאמצים הכבירים שעושים כל מי ששותף בבניין המדינה ובהגנתה – בחומר וברוח –

ימי חג הפסח הם סימן לקביעת מועדי השנה. כך נכתב בשו"ע [תכ"ח, ג']: "סימן לקביעת המועדים: א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף. פירוש: ביום ראשון

ברגע הקשה ביותר בחייו, ניצב אהרון הכהן במשכן מול גופות שני בניו, נָדָב וַאֲבִיהוּא, ותגובתו לאסון הנורא הזה זועקת ורועמת בשתיקתה – "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". בשם

אהרון ובניו מצווים לשבת שבעה ימים בפתח המשכן, וכך נאמר: "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'…" (ח, לה). מהי

התרוממות הנפש והשמחה של התחלת העבודה במשכן התנפצו עם מות בני אהרון בהקריבם אש זרה, ההתלהבות התחלפה בעצבות, והאופוריה הייתה לטרגדיה. אהרון ואשתו אלישבע היו

הם ישבו יחד, מאחורי אחד האוהלים שבקצה המחנה. היה חם, והשקט שאחרי השריפה עוד הדהד באוויר.  היום השמיני. יום שבו כבוד ה' נראה לעם. יום

בכל ימות השנה, וכך במיוחד ב"עשרת ימי התשובה הציוניים", שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, שבה ומנסרת בחלל