כל המאמרים במדור מועדים

במגילת אסתר נאמר שימי הפורים נקבעו "… לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים" (אסתר פ' ט' פס' כ"ב), אך בכתוב

"וזכרם לא יסוף מזרעם" הרב שלמה שושן, חבר בית הדין הרבני ראש הישיבה וגרעין קרן קהילות – בית שאן על פורים שנתפס לפעמים במבט שטחי

"…אמר הקב"ה: מכל הקרבנות שאתם מקריבין אין חביב עלי כקטרת: תדע שכל הקרבנות כולן לצרכיהן של ישראל, כיצד ? החטאת הייתה באה על החטא, והאשם

אני מתאר לעצמי שאני לא היחיד שהתבלבל תמיד במילים של שירו המפורסם של אברהם צבי אידלסון- 'הבה נגילה'. המילים המקוריות הן 'עורו אחים בלב שמח',

בעולמה של יהדות, זכה חג הפורים למקום מכובד. מצווֹת היום – מקרא מגילה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים – לצד המנהגים הרבים כגון השכרות

הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן יעקב בוכריס קרית שמנה יש מחלוקת בגמרא (מגילה ו:) לגבי שנה מעוברת: מתי קוראים את המגילה. רבי אליעזר ברבי יוסי

משה רבנו והמגילה הרבנית ד"ר לאה ויזל דיקנית הסטודנטיות – מכללת אורות ישראל מסורת בידנו שמשה רבינו נפטר ונולד בז' באדר. מעניין לגלות ששמו של

המנהג להתחפש בפורים אומץ כנראה בעקבות הקרנבלים האירופאים, אולם המסורת השכילה להטעין אותו בהסברים עמוקים ומעניינים. גם מבלי שניכנס להסברים אלו, ברור שכמה מעלות טובות

אנו מורגלים לחיות בתוך מערכת מצוות מסועפת. כל מצווה מתפרטת להלכות ולגדרים מדויקים המתווים את דרכנו, מגבילים אותנו במידה המדויקת ומכוונים אותנו לחיים ערניים של

שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים. נושא זה בולט בפרשה ובמגילה,