כל המאמרים במדור מועדים

פרשת השבוע, כמו גם חג החנוכה שמשתלב בה, יכולים ללמדנו פרק מאלף במעשה אבות ובנים. ראשית הפרשה מדגישה: “אלה תולדות יעקב – יוסף". ללמדנו שכל

שלוש סיבות מרכזיות עומדות בבסיס הדלקת נרות חנוכה. ראשונה בהן היא הדלקת הנרות המציינת את השמחה הגדולה על הניצחון, "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך…והדליקו

"מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך. פגע בו אדם אחד שהיה משופע [=עשיר] ביותר. אמר לו רבי ינאי: יתכבד רבי ויתארח בביתי. אמר לו [=האורח]:

אין כמו חול המועד לבטא את הייחודיות שיש באותו מקף מחבר. הציונות הדתית כולה מבוססת על מקף זה: ישיבות-הסדר, דתי-לאומי, הקיבוץ-הדתי, תורה-ועבודה ודומיהם, הם נשמת

אם אתם מסודרים בזוגיות, 'חסר' לכם שתשכחו להביא מתנה לבת הזוג בט"ו באב, יום האהבה. אבל, רגע. היכן שלא נסתכל, חיים לידינו המון בחורות ובחורים,

בימים אלו נוהרים רבים להסתופף בצל אהלו של הצדיק ר' אברהם מתתיהו פרידמן, נכדו של הריזי'נער, בנו של הבן הרביעי לחצר המלוכה, ר' מנחם נחום

העיקר בחנוכה הם כמובן הנרות. הם המצווה ואליהם אנו מתייחסים כאל קודש. בימים עברו, כשהנר היה כלי קיבול של שמן שמתוכו יוצאת פתילה, היו מדליקים

הבחירות הבאות עלינו לטובה, הציפו מחדש את דמויותיהם של גנרלים ותת גנרלים נשכחים, שבימי בחירות יש להם עדנה מיוחדת. אחת התופעות המאפיינות ביותר את מדינת

קו יהודי ישיר נמתח ונמשך בין המפקדה של יהודה המכבי אי שם בהרי יהודה לבין הבונקר של מרדכי אנילביץ' ברחוב מילא 18 בוורשה. הקו הזה

על פי התלמוד, מנהגנו הוא להדליק נרות כמספר הימים היוצאים – ביום הראשון נר אחד ומכאן ואילך מוסיף והולך עד שמדליק שמונה נרות; סך הכל