
לכל פורים יש מוצאי פורים
לצד המנהג הקדום של "הכאת המן" ברעשנים ושריקות בוז כל אימת ששמו נזכר, התפתח בקהילות רבות המנהג לעשות כן גם באחד הפסוקים החותמים את המגילה,

לצד המנהג הקדום של "הכאת המן" ברעשנים ושריקות בוז כל אימת ששמו נזכר, התפתח בקהילות רבות המנהג לעשות כן גם באחד הפסוקים החותמים את המגילה,

עונת החתונות, אמנם במגבלות הקורונה, נפתחת השבוע. יש מהזוגות המקדישים תשומת לב מיוחדת לעיצוב הכתובה ואח"כ תולים אותה בסלון ביתם. הרב יובל שרלו העלה פוסט

חורבן אחר חורבן ד"ר מאיר נזרי – חוקר שירה וקהילה אוניברסיטת בר אילן עשרה בטבת עשרה בטבת – היום בו הושמה ירושלים במצור על ידי

התיאולוגיה הנוצרית חילקה את התורה לפרקים (מיוחס לסטיבן לנגטון מימי הביניים). לדידם, "ויגש יהודה…" הוא פסוק 18 מתוך 34 פסוקים בפרק. לא כן חושבת היהדות.

בקושי יצאנו מחנוכה, והנה בשבוע הבא אנו נתקלים בעוד תאריך מיוחד על לוח השנה העברי- עשרה בטבת. על מה בעצם צמים? ובישראלית פשוטה ומדוברת אנו

קיומו של נס מערער את עולמם של הרציונליסטים. מימי אריסטו אנו מוצאים את המאבק בתפישת הניסיות, שכן תופעת הנס מנוגדת לכל מה שמאמינים בו מדעני

כשם שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, כך גם דברים שרואים לאורו של נר חנוכה הדקיק, לא תמיד נראים בבירור ובבהירות לאורם של נרות ימי

אחת המחלוקות הידועות בתלמוד בין בית שמאי לבית הלל עניינה במספר הנרות שיש להדליק בימי החנוכה. לדעת בית שמאי, "ביום הראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך

הביטוי "אשתו כגופו", מקבל משמעות ייחודית בהלכות החנוכה. אף שהנשים מחויבות במצות נר חנוכה, שאף הן היו באותו הנס, אישה נשואה אינה מדליקה (גם למנהג

האם באמת ניצחנו את היוונים? היהדות הצליחה לשרוד במאבק מול ניסיון הדיכוי ההלניסטי, אולם התרבות היוונית לא נעלמה מהעולם עם שחרורה של יהודה. יוון, יותר