מרבית האנרגיות הציבוריות והנפשיות שלנו בזמן האחרון מוקדשות ומופנות מדרך הטבע לענייני הביטחון. אירוע החטיפה מבית, כמו גם מה שקורה בעיראק ובסוריה מחוץ, מאלצים אותנו
לך, לך למדבר הדרכים יובילו, ליל טרם בא לך, אחי, אל המדבר. [חיים חפר] ניצב לו העם היהודי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ
מתוך ים ההתבטאויות וההתלהמויות של הימים האחרונים, לאחר שמנקים מהברוטו של הוויכוחים הנוקבים את כל הפוזות ואת כל האגו, את הרייטינג ואת השואו – אנו
המתנשא כולו משדר אגו. הליכתו- כבוד. הוא בטוח שהשמש זורחת רק עליו. הוא משוכנע שכל החוכמה, הנוי, ההדר והיופי מרוכזים אצלו. שפת הגוף שלו אומרת
מתברר שלרשימת המקצועות העתיקים בעולם, ניתן להוסיף על פי פרשת 'שלח', עוד שני מקצועות שימיהם כמי האנושות- פרשנים, ומוציאי דיבה מקצועיים. לפעמים הם מופיעים בהיסטוריה
התבוננתי ביומן לראות מה התאריך בו העלון יופץ והדברים יתפרסמו. כשראיתי יום ו', י"ח סיון, החמישי ביוני, החלו קולות ומראות שונים להישמע באוזני ולחלוף מול
לא בכדי הזהירו אותנו חכמי ישראל לאורך הדורות מפי כוחו העוצמתי של הדיבור. מהתנ"ך, דרך התלמוד, המדרשים, פסקי ההלכה וספרי המוסר, חזרו ושנו ושילשו חכמינו
בספר הזהב של קורות ימי ישראל, חקוקים באותיות של זהב מספר שמות ודמויות שהפכו להיות מאבני היסוד של העם היהודי בדור הזה. אחד מהם הוא
כאילו לא עברו 3500 שנה מאז שאל משה את בני גד ובני ראובן את השאלה הקשה – 'הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה ?', ואותה
לפני מותו מבקש משה מהקב"ה למנות לו יורש וממשיך דרך להנהיג את העם: " יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה". הביטוי הזה
