כשקראתי בעבר מדרשים וסיפורים על ימי חורבן, מלחמות אחים, שריפת תבואות הדדית, ושנאת חינם, חשבתי לעצמי שאיזה מזל שאלו סיפורים של פעם, ולנו זה לא
אחד עשר פסוקי ברכה פותחים את פרשת בחוקותי. המילה הראשונה בפסוקים הללו היא 'אִם' והמילה החותמת אותם היא 'קוֹמְמִיּוּת'. המילה הראשונה היא התנאי- 'אִם בְּחֻקֹּתַי
היה זה ניצול השואה הסופר וחתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל, שחזר פעם אחר פעם על המשפט הבא: "ההיפך מאהבה זה לאו דווקא שנאה. ההיפך
תפקיד מרכזי ומשמעותי שמור בעת הזו לפה וללשון. כל המצוות והעברות בתקופה הטעונה הזו קשורים באופן ישיר לאברים הללו, שחיים ומוות נתונים בידיהם. הטור הזה
תחזית מזג האוויר מופיעה בדרך כלל בסוף מהדורות החדשות, כביכול לאחר כל הדברים החשובים באמת- הפוליטיקה, הביטחון, הכלכלה, התרבות והספורט. רק בסוף בסוף מזכירים גם
המציאות איננה מקשה אחת- לא הפיזית ולא האנושית. לכל דבר ולכל בריה יש תפקיד ומקום בעולם. כדי שכל חלק בבריאה ימלא את ייעודו ותפקידו –
שבעים שנה בפרספקטיבה היסטורית זה פרק זמן קצר שמצד אחד נבלע בתוך מאות ואלפי שנות היסטוריה, ומצד שני גם בפרק זמן קצר שכזה יכולים להתקבץ
אחת ממילות המפתח באמצעותן ניתן להבין לא רק את חג הפסח, אלא את ההיסטוריה היהודית כולה, ואת ההתנהלות החינוכית המשפחתית והלאומית בכלל, היא המילה –
אחד הנושאים שעוררו את סקרנותם של חוקרים ומדענים רבים מתחומי ידע שונים היה הקשר שבין מזג האוויר למנטליות, לטמפרמנט, ולמצב הרוח של האדם. החוקרים ניסו
בסך הכל הדת היהודית היא דת מכילה. לאורך כל ההיסטוריה ניסו קבוצות כאלו ואחרות לבחון את גבולות הגיזרה של היהדות, ועד היכן היהדות יכולה להכיל
