כל המאמרים במדור גרים מספרים

אחת השאלות המטרידה מאד את מנוחתם ודעתם של יהודים בארץ  ובתפוצות היא שאלת האורחים בליל הסדר. חג הפסח הוא מעל הכל חג המשפחה היהודית והזמנת

הגרים הסובוטניקים היו זהירים בנישואי תערובת, גידלו זקנים, והקפידו בדיני טומאה וטהרה. הם אכלו בשר רק משחיטה עצמית הגרים הסובוטניקים שמרו על מצוות היהדות במשך

בסוף המאה ה-18 התפתחה ברוסיה תופעה מעניינת, קבוצות של נוצרים החלו לאמץ לעצמם אורח חיים יהודי בחבר המדינות בכלל ובמספר אזורים נידחים ברוסיה, קיימות קהילות

בשבוע שעבר כתבתי על המושג "קבלת מצוות חוץ מדבר אחד" והסברנו שהגיור דורש קבלת מכלול המצוות ללא ויתור אפילו על מצווה אחת או פרט אחד

מעניין לציין שהמצווה המוזכרת יותר פעמים בתורה, איננה אמונה או כשרות או שבת ומועדים, אלא דווקא הדאגה לגר. אנחנו מצֻווים לכבד את הגר, לאהוב אותו,

אחד הכללים החשובים בהלכות גיור הוא שיש לקבל את המסורת היהודית במלואה ולא באופן חלקי. מערכת המצוות היא מערכת אורגנית וכוללת וחז"ל מדגישים את החשיבות

פרשת יתרו קרויה על שם "יתרו כהן מדין חֹתן משה" והיא אחת משתי פרשיות בתורה הקרויות על שם דמויות שאינן יהודיות. יתרו המיר את דתו

אחד הנושאים החשובים והרגישים אחרי סיום הגיור הוא כיצד לקרוא לאדם שהתגייר  בעלייה לתורה ומה השם שיופיע בכתובתו. שאלה זו מתחדדת עוד יותר כאשר מי

נפסק להלכה שאין הבדל בין יהודי לגר בתחום התפילה וכן "גר גמור מזמנים עליו ויכול לברך ברכת המזון ולומר על שהנחלת לאבותינו" אדם יכול להיוולד

אם הגר התגייר לבד קוראים לו "בן אברהם אבינו", אבל במקרה שאביו התגייר ניתן לקרוא לו כבן אביו היהודי שגם הוא התגייר ידוע המנהג שכאשר