הגמביט של הדת – חלק ג
בשבועות הקודמים ראינו שניים מתוך שלושת החלקים המהווים את הדת, הלוא הם הלוגוס – הפילוסופיה ועיקרי האמונה שלה, והמיתוס –
בשבועות הקודמים ראינו שניים מתוך שלושת החלקים המהווים את הדת, הלוא הם הלוגוס – הפילוסופיה ועיקרי האמונה שלה, והמיתוס –
כשהייתי ילד, נהגתי לדמיין את סדום ועמורה כעיירות במערב הפרוע. בעיני רוחי ראיתי איך ברחובות הראשיים של סדום ועמורה רוכב
פרשת העקדה, שבמוקדה ניצבת "ההליכה אל המקום", שלפי מסורת חז"ל הוא הר הבית, נקשרת באורח טראגי לניסיון הנפשע לרצוח את
הפרשה מספקת לנו הצצה נדירה אל הפער שבין תחושת האדם ביחס לעצמו, אישיותו וניקיון כפיו לבין נקודת המבט האלוקית האובייקטיבית,
טרם האירוע המכונן של העקדה, עוסקת הפרשה באירוע העיר סדום. התורה מביאה את הסיפור מהזווית האישית של אברהם כאוהב חסד
פרשתנו מתארת דו שיח נוקב, שמנהל אברהם עם הקב"ה. אברהם איש החסד עומד ומתפלל על הרשעים מסדום כאשר טענתו המרכזית
ברכת 'שלא עשני אישה' היא אחד מהאתגרים הרגישים העומדים בפתחה של היהדות בעידן המודרני. בניגוד לסוגיות אחרות הנוגעות לשאלת מעמדה
המתבונן בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל על פרשתנו מגלה שהוא מעניק לנו זיהוי מילולי של נשותיו של ישמעאל. זאת בהמשך
שלושת האנשים שנענו לבקשת אברהם אבינו להתארח אצלו והתכבדו בארוחה דשנה, הודיעו לאברהם: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן
פרשת וירא עוסקת במספר נושאים, ביניהם הברית המדינית האיסטרטגית בין אברהם אבינו ואבימלך. בדרך כלל ממעטים לעסוק בה מפאת חשיבות