מחנכים מתוך העם
הפרשה היא לכאורה המשך ישיר ומשלים לפרשת תרומה. ההיא עוסקת במבנה המשכן ובכלים הנמצאים בו ופרשת תצווה עוסקת בבגדי הכהונה
הפרשה היא לכאורה המשך ישיר ומשלים לפרשת תרומה. ההיא עוסקת במבנה המשכן ובכלים הנמצאים בו ופרשת תצווה עוסקת בבגדי הכהונה
כשם שלכל שבת יש מוצאי שבת, כך גם לכל פורים יש מוצאי פורים. התופעה מוכרת וידועה. במוצאי החג מתמלא הבית
אינה ה' לידינו אוצרות גדולים מקדמונינו, אולם, כפטיש יפוצץ סלע, ולעתים בכדי לחשוף את עומק סודותיהם יש צורך לעיין בעיון
לאחר סיום הציווי על מלאכת המשכן, הקב"ה פנה למשה: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית
פרשתנו נחתמת ב'ימי המילואים' וסיום בנין המשכן, ובאיזכור היעוד האלוקי של המשכן, כמקום ההתוועדות עם הקב"ה והשראת השכינה: "ונועדתי שמה
ללא ספק האתגר הדתי שמציבים הכרובים בפני קהל המאמינים מייחדי הא-ל הוא כביר. אחרי הכל מדובר בהכנסת דמויות אנושיות גשמיות
בשבת הבאה, שבת זכור, תתגלע המחלוקת, בה"א הידיעה, המפלגת את קהילות אשכנז: כיצד יש לקרוא את המלים "זכר עמלק" שבפרשת
בפרשת תרומה מתוארים הכלים השונים שהיו במשכן. כלים אלו היו עשויים מעץ ומזהב. אולם הרכב החומרים בכל כלי היה שונה.
יש אנשים שמדברים על קדמה ונאורות כאילו האנושות נמצאת כבר בשיא התקדמותה, צעד לפני חזון אחרית הימים. האמת היא שהאנושות
שתי הפרשיות שלפנינו, תרומה ותצווה, שייכות לסדר קודשים. אמנם, אין בהן דיון על אופן ההקרבה, מקום המקדש, הכהונה וכל הנלווה