ותאמר לשנוררים די
ותאמר לשנוררים די אין כפרשת "תרומה", אותה קראנו בשבת שעברה, מתאימה לעסוק קצת בנושא התרומות. ועל איחור בשבוע בגלל מגבלת
ותאמר לשנוררים די אין כפרשת "תרומה", אותה קראנו בשבת שעברה, מתאימה לעסוק קצת בנושא התרומות. ועל איחור בשבוע בגלל מגבלת
שמו של משה רבנו אינו נמצא בפרשת תצווה ורבים ההסברים שניתנו לכך. ברם, עובדה מעניינת נוספת בפרשתנו. הקב"ה אינו מתעלם
משה רבנו והמגילה הרבנית ד"ר לאה ויזל דיקנית הסטודנטיות – מכללת אורות ישראל מסורת בידנו שמשה רבינו נפטר ונולד בז'
המנהג להתחפש בפורים אומץ כנראה בעקבות הקרנבלים האירופאים, אולם המסורת השכילה להטעין אותו בהסברים עמוקים ומעניינים. גם מבלי שניכנס להסברים
אנו מורגלים לחיות בתוך מערכת מצוות מסועפת. כל מצווה מתפרטת להלכות ולגדרים מדויקים המתווים את דרכנו, מגבילים אותנו במידה המדויקת
יש אמונה מושכלת, ויש אמונה עיוורת. אמונה מושכלת היא השכנוע בדבר מה שאמנם אינו מוכח בבירור, אבל יש נימוקים טובים
שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים.
את פרשת תצווה קוראים אנו בדרך כלל בסמוך לפורים. לעיתים קרובות זו גם פרשת זכור. אנו קוראים את החובה למחות
הפטרת פרשת זכור מהווה עבורי כתב חידה. היא נקראת סמוך לחג הפורים, משום חובת מחיית עמלק, אולם תוכן האירועים בה
כששלחה אסתר לחכמים ובקשה מהם: "כתבוני לדורות" (מגילה ז א) השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם