קצת צניעות לא תזיק
כאשר הכריז בלעם: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד, ה), הוא התכוון לדברי המדרש לשבח את עם ישראל
כאשר הכריז בלעם: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד, ה), הוא התכוון לדברי המדרש לשבח את עם ישראל
שיא 'המוזרות' בפרשתנו הוא כמובן- ' פי האתון', אם נוסיף לכך את הדרשה שלפיה 'פי האתון' היה אחד מעשרה דברים
ברכת ה' שורה בעולם מאז היבראו. המדרש מתאר את תולדות השתלשלות הברכות בעולם. המברך הראשון בעולם הוא בוראו, שבירך את
בעלי חיים מדברים מופיעים רבות בסיפורי אגדות וסרטי ילדים למיניהם, אולם באופן מפתיע גם בתורה נמצאים שני תיאורים של חיות
בתחילת שנת הארבעים, שעה שחטאו ישראל בחטא העגל, פעל משה בנחישות. שבר את לוחות האבן לעיני ישראל, ולאחר מכן בעזרת
כך מסתיימת ההפטרה שלנו: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם: עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ
אחד מפלאי העולם הוא הישרדותו של העם היהודי במדבר העמים, כבשה אחת מול שבעים זאבים המבקשים לטרוף אותה, ואכן האמירה:
בתחילת הפרשת אנו קוראים אודות ברכתו של בלעם: "מה טובו אהליך יעקב" ורש"י באר שהצטיינו בכך שפתחיהם לא היו מכוונים
הנוהג המקובל בימינו הוא לברך ברכת שהחיינו מתחת לחופה על טלית חדשה שהחתן מתעטף בה. נוהג זה מעורר קושי משלושה
ישנן דמויות מסדר גודל נדיר, שההערכה אליהן בקרב גדולי דורן מופלאה, ואף על פי כן העולם איננו מכיר בקיומן. אחד