ארכיון של: כ״ה באלול ה׳תש״פ (ספטמבר 14, 2020)

"ישראל, עם קדושים, קומו לעבודת הבורא, יידעלאך, טייערע כושר יידעלאך, שטייט אוף, לעבודת הבורא" (יהודים, יהודים יקרים וכשרים, קומו לעבודת

ברשימות הקודמות נגענו בשרשיה של אבלות העומר, כאשר עמדנו על המגפה ו/או גזרת השמד של תלמידי ר' עקיבא, וכן על

הרב צבי קורן מנהל ישיבת אמי"ת נחשון, מטה-יהודה ורב קהילת כינור-דוד ברעננה פרשת השבוע מסתיימת באיסורי ע"ז ועריות ובעונשיהם, ובפסוקי

איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו, אני ד' – כיבוד אב ואם אינו פריווילגיה שניתנה להורים, כתמורה על החסד

חלקה האחרון של פרשת שמיני עוסקת במזונותיו של האדם והיא מהווה בנין-אב לחטיבה הגדולה של דיני כשרות ומאכלות אסורים. בסמוך

בפרשת שמיני מפורטים סימני בעלי החיים, שעל פיהם נקבעו כללי המותר והאסור באכילה מן הבהמות, הדגים, העופות והחרקים: "זאת החיה

במדרש נקשרת מצוות העומר בזכותם של בני ישראל לירש את הארץ: "…ומאיזה זכות זכו ישראל לירש הארץ – הוי אומר

ימי ספירת העומר מקושרים אצל רבים לאבלות. ברשימות הבאות ננסה לעמוד על טיבה של אבלות זו, ולבחון אותה מבחינה רעיונית

"אין דבר שלם יותר מלב שבור, ואין זועק יותר מן הדממה". משפט זה, שטבע ר' נחמן מברסלב, זכה לפופולאריות רבה