את ספיח קצירך לא תקצור
אחת ההלכות שדורשות הבהרה רבה, כמו גם תלמוד רב, היא דין הספיחים. מקורה של המילה "ספיח" מצוי כבר בתורה, אולם
אחת ההלכות שדורשות הבהרה רבה, כמו גם תלמוד רב, היא דין הספיחים. מקורה של המילה "ספיח" מצוי כבר בתורה, אולם
המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה: "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ
לשאלת משמעות לבושו של האדם, כמו לכל השאלות הנוגעות לאדם ולדמותו, יש שתי משמעויות – אובייקטיבית וסובייקטיבית. המשמעות האובייקטיבית היא
המדרש (על פי ויקרא רבה א,א) מעניק שם ייחודי לחקלאים המקפידים על מצוות השמיטה: " 'גבורי כח עושי דברו' (תהלים
אחד השורשים השכיחים ביותר בפרשת נשא הוא ק.נ.א. לא פחות מעשר פעמים, מופיע שורש זה בפרשת סוטה, על הטיותיו השונות.
כאשר אנו מביטים על ההתייחסות של התורה לנזיר, אנו מוצאים דבר והיפוכו. מצד אחד, הנזיר נקרא קדוש, והתורה חוזרת על
מקור האיסור לעלות להר הבית בטומאה נמצא בפרשת השבוע שלנו. המשכן מוקף שלושה מעגלים היסטוריים: מחנה שכינה, אליו אסורים כל
"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה [וישֻבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר]" (במ' י"א, ד) מהו "והאספסוף"? רבי
פרשת אלדד ומידד במחנה היא מן הפרשיות המרתקות שבספר במדבר. שניהם קוראים, כביכול, תגר על "מונופול" הנבואה של משה, ומבקשים
עו"ד אילן בומבך, יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עוה"ד פרשת בהעלותך מתארת, בהרחבה, את תלונות בני-ישראל, וכך נאמר: "ויהי