ארכיון של: ה׳ באייר ה׳תשפ״ו (אפריל 22, 2026)

פרשת "אחרי מות" נפתחת באירוע מטלטל של מות בני אהרן, ומייד מציבה גבולות ברורים לעבודת הקודש. היא מתמקדת בעבודת יום

"'במדבר סיני' (במד' ג ד). אמר רבי מאיר: וכי במדבר סיני מתו?! אלא מלמד, שהוא קשה לפני הקדוש ברוך הוא,

הביטוי 'אחרי מות קדושים אמור', לקוח מתוך המילים הפותחות את פרשות השבוע -אחרי מות, קדושים ואמור. המשמעות שאנשים נותנים לביטוי

השבת, פרשת אחרי מות-קדושים, מגיעה מיד לאחר סיומו של רצף ימי הזיכרון והעצמאות, זמן ראוי להתבונן על הקשר העמוק שבין

ישנם אירועים המחויבים להיזכר במפורש לאחר קרותם. דיבור ה' אל משה "אחרי מות שני בני אהרון" נשמע מתוך מודעות לעיתוי

סוגיית "עד רדתה" (שבת, דף י"ט) היא מסוגיות היסוד הנוגעות למלחמה בשבת. אבקש הפעם להאיר פן ייחודי בסוגיה זו שקשור

בפסוק הפותח את פרשת אחרי מות התורה חוזרת ומזכירה את מות שני בני אהרן שעליהם מסופר בפרשת שמיני (ויקרא ט"ז

בשמואל א' פרק כ"ח, הפלישתים מתקבצים שוב למלחמה עם ישראל ושאול בחרדה גדולה. "וַיַּרְא שָׁאוּל, אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד

אני מכירה 'סרבני ממ"ד', ודעתי נחרצת בעניין חשיבות ההתמגנות. כשהאזעקה מפלחת את האוויר, רובנו פועלים על אוטומט ורצים לממ"ד או

מתוך מגוון המצוות שיש בפרשת קדושים השייכים לתחום החברתי, נתמקד באיסור הקללה. בפרשתנו הקללה מופנית כלפי החרש: "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ