הרב ד"ר שלום שרון (ראש הקתדרה הבין לאומית לחקר יהדות אתיופיה, הקריה האקדמית אונו)"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק". מה הכוונה במילה 'לך'? מה תפקיד השוטרים והשופטים? מה מקומם של דיינים ושוטרים במציאות האנושית? האם כל המערכת הזאת היא מלכתחילה או בדיעבד? באחד הפרקים בספרי החדש "שיחות על אהבה ופחד" בת הרב ובן הקס דנים בבעיית שיטור היתר בקרב קהילת יוצאי אתיופיה. מתברר, שמשטרת ישראל לא הכחישה את קיומה של התופעה. עם זאת, על הקהילה האתיופית לשאול עצמה האם שיטור היתר הוא תוצאה של ריבוי עבירות פליליות של יוצאי אתיופיה, או שדווקא הוא שמעצים את המעורבות של יוצאי אתיופיה בפלילים. זאת גם שאלתנו פה – האם מערכת שיפוטית היא ברכה או קללה? מזיקה או מסייעת? האם קיום הדיינים במציאות האנושית היא בדיעבד נגזרת של "סור מרע"? כלומר, יש רע ותפקידם של שופטים ושוטרים, במקרה הזה, אכיפה רוצה להחזיר למוטב? או שקיום של השוטרים הוא מלכתחילה סיבה של "עשה טוב"? כלומר, יש טוב ותפקידם במקרה הזה הוא לחנך ולהוביל להגברת המוסר האנושי?
מאז ומעולם כונו המנהיגים הרוחניים של יהודי אתיופיה "כהנים". לא משום שהם צאצאי אהרן הכהן – ב"ביתא ישראל" אין כהנים ולוויים מיוחסים, כולם ישראלים – אלא משום ששימשו בתפקיד כאהרן הכהן בשעתו. לפני כשמונים שנה, כך מסר לי סבי זצ"ל, החלו להשתמש בשם "קייס", שהושאל מהעולם הנוצרי, ומאז הכינוי "כהן" נדחק הצדה. כך או כך תפקיד הקס אינו עובר בירושה. התפקיד הוא נחלת הכלל בתנאי שעומדים במסע הארוך של לימוד הכהונה. הקייס מקבל הסמכה לאחר שהוא ראוי לכך, אין משמעות לזמן. בממוצע תקופת ההכשרה נמשכת בין 6 ל-10 שנים. בסוף רק הטובים ביותר, אלו שמצליחים לעבור את הבדיקות והבחינות הקפדניות ונמצאים כמתאימים גם להנהגה, מוסמכים ככהנים. בבחינת "גדול שימושה יותר מלימודה".
מוסד הנזירות ביהדות שהוקם ככל הנראה במאה ה- 14 נהנה ממעמד רם. הנזירים בחרו בפרישות, הרבו לצום ולענות את גופם, נזירים אלו, על פי קס מטוסנוט, היוו הגורם השני להעניק הסמכה לקס (לאחר שהוסמך על ידי הקס שלימדו). אחד התנאים לקבלת ההסמכה הוא לשאת אישה. חל איסור מוחלט על הקייס לשאת שתי נשים. קס שמתגרש באתיופיה מחלל את הקדושה שלו. קס אלמן מפסיק לשרת בקדוש בתקופת האלמנות עד שיישא אישה לא גרושה ולא אלמנה. על פי קייס מטוסנוט הגורם הסופי שמסמיך את הקס אינו הממסד אלא הקהילה. כלומר, לאחר שתי הסמכות על ידי הקס והנזיר הקס משמש בקודש במשך שנה בכפר ובסוף השנה הקהילה בכפר מחליטה סופית להסמיכו כקס מקובל.
כך או כך הוא הקס היה הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל. סמכותם מעולם לא הייתה לשפוט במידת הדין אלא לקיים את השלום לפנים משורת הדין. שורש קבלת סמכותו של הקס היא האהבה אליו, לא היראה ממנו. כוחה של ההנהגה השיפוטית האתיופית לא התבטאה בדיבורים ובאיומים אלא בעיקר על ידי מתן דוגמא אישית. השפעתם הייתה גדולה בהרבה כאשר במקום לאיים ולהפחיד הם פשוט התנהגו בדרך ארץ, עשו את הישר והטוב בעיני אלוקים ואדם והוסיפו אהבה. הם פגשו את האדם ללא כל ספרי חוקים עבי קרס, וגילו עניין גדול באנושיות שלהם מאשר באנושות.
נראה שזה שמה שמפרשים חלק מהפרשנים שפירוש 'שופטים ושוטרים תתן לך' הכוונה לעצמך, שיהיה לעצמו שופט ושוטר. כל אחד הוא סוג של שופט ושוטר אבל בעיקר לעצמו ולא לאחרים. כאשר אנו עסוקים בלשפוט את האחרים זאת תחילתה של קטסטרופה. אמר ר׳ יוחנן, 'דור ששופט את שופטיו, השופט אומר לו טול קיסם מבין שיניך, משיב לו היא טול קורה מבין עיניך'. ועל מציאות מעין זאת ככל הנראה תוהה שלמה המלך "וְע֥וֹד רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע". דווקא בימים הללו, ימי חודש אלול המתאימים לעשיית חשבון נפש, אבל גם בתקופת הבחירות עלינו לאמץ במעט מדרכי ההנהגה הרוחנית של ביתא ישראל- הקסים.
(שופטים תשעט)
