מערכת שבתוןרפי קפלן
מנכ"ל "מעלה"
מספרים על ר' ישראל מסלנט, שהתעלף בשעה שהכריזו על חודש אלול.
הוא היה אומר שאלול מפחיד יותר מאריה ומדוב, שהרי דוד המלך אמר "וגם את הדוב היכה עבדך", ועם כל זאת דוד המלך רעד מפחד ממשפטו של הקב"ה, באמרו " סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי ". הפחד והיראה מפני המשפט הקרב סמרו שערות ראשו ובשרו יותר מיום הדין והמשפט.
השבוע החלו "הימים הנוראים". ככל שמתקרבים ראש השנה ויום הכיפורים אנו חשים (כל אחד לפי אישיותו ועבודת ה' האישית שלו) עוצמות הולכות וגוברות של תכונת ה"נוראות" של התקופה. יש הדוחים עד לרגע האחרון את העיסוק ב"חשבון הנפש" ובהרהורי תשובה, ויש המקדימים להרגיש את היראה כבר בהכרזת חודש אב- ראשי תיבות "אלול בפתח". ניתן להעמיק בביטוי בכינוי הימים הללו "נוראים", מלשון יראה, יראת החטא, או סוג אחר של יראה-יראת הרוממות. ברוב הישיבות הקלאסיות, ודאי עד לפני כמאה שנה, הדגישו יותר את הצד של יראת החטא, ונכנסו לתקופת אלול ברגשות של "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים". אני בכל אופן הורגלתי כך, ומאד חששתי ואפילו נכנסה בי סוג של עצבות ותחושות קלות של דכאון וחלישות הדעת מר"ח אלול. המהפך ביחס שלי לימים אלו ולתהליך התשובה בכלל חלה בשיחה הראשונה ששמעתי מפי מו"ר הרמ"צ נריה זצ"ל. היה זה בפתיחת שנת הלימודים בכפר הרא"ה בג' אלול, יום הזכרון לראי"ה זצ"ל. בדרכו הנעימה והכובשת של הרב נריה האיר הוא בפנינו את התשובה על פי הגותו של מורו ורבו הרב קוק.
הרב נריה ציטט מתוך "אורות התשובה" והעיד: "בשנות למודי בישיבתו, ישיבת 'מרכז הרב', זכיתי לראותו בבוקרי חודש אלול, אחרי תפילת שחרית, כשהוא צועד הלוך ושוב באולם ביתו ולומד את ספרו הוא – את 'אורות התשובה'. דבריו נכתבו לא רק לאחרים אלא גם לעצמו, ובימים שנועדו לתשובה התייחד גם הוא עם תוכנו המטהר והמרומם." הרב נריה המשיך והציג בפנינו את ספרי המוסר של ארון הספרים היהודי, שאותם למדנו בכפר הרא"ה במשך השנים, ככל הישיבות ועם ישראל במשך הדורות: שערי תשובה, מסילת ישרים, חובת הלבבות, ועוד… כולם היו עם כריכה כהה. על כן, הסביר הרב נריה מדוע בהוצאה החדשה של אורות התשובה, על ידי ישיבת אור עציון ומרכז ישיבות בנ"ע, החליטו לעצב את עטיפת הספר בכריכה צהובה, בהירה ומאירה. כי זה היה אופי לימוד נושא התשובה בבית מדרשו ובלימודיו של הרא"ה הגדול. ואז המשיך הרב נריה: "הרב היה משורר התשובה, משורר האור שבתשובה, ששון-הישע שבה, לעומת ספרי המוסר האחרים, שמתעכבים בעיקר על הצד החשוך שביצרי האדם ונוסכים הרגשת קדרות, הרי הספר 'אורות התשובה' מעמידנו בקרן אורה – 'תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דכית' (תהלים נא,י), האדם מואר באור ה', היצירה כולה חוזרת אל מקורה, אל יוצרה (ראה "אורות התשובה" פרק ד אות ב). התשובה היא כולה התחדשות, מקור חיים חדשים. וכבר בעידן המהפכות, בשנות העלייה השנייה כתב הרב: 'כל חודשי החיים וכל הכוחות המהפכים את סדרי העולם על מנת להיטיבו, הנם אורחות תשובה, ותמיד צריכה התשובה להיות עומדת בראש הפסגה של סולם ההשלמה האנושית'" (זרעונים, "אורות" עמ' קכז).
הרב נריה, בעקבות הרב קוק, עסק בתורת ארץ ישראל, בתפילת ארץ ישראל וגם בתשובה ארץ ישראלית. הרב ותלמידו הנחילו לדורנו את ההבנה כי בדור הזה ובארץ הזו, הכל מתרומם למדרגה לאומית כוללת, מאירה, מחברת את הבריות ואת הבריאה כולה.
[השבוע התקיים בבית הרב, בהפקת "מעלה", אירוע השקת סדרת ספריו של הרב ארלה הראל- "הארת ארץ ישראל". (בהוצאת המכון התורני אור עציון בשיתוף "נהורא")]
(שופטים תשעט)
