מכנסיים לנשים – חלק ב'

התחלנו ברשימה הקודמת לדון בסוגיית מכנסים לנשים. ראינו, כי במכנסיים המיוחדים לנשים אין דין 'לא ילבש', והרי הם ככל בגדי הנשים המותרים להן. ובכל זאת, בחברה הדתית מקובל שאין הנשים לובשות מכנסיים. וזאת מדוע? כאן יבואו רבים וינופפו בדגל הצניעות, כביכול מכנסיים אינם לבוש צנוע. אבל האמנם מכנסיים לנשים אינם צנועים? מבחינה הלכתית צרופה נראה שדווקא ההפך הוא הנכון.
הזכרנו בעבר את דין האישה הטווה בשוק שעוברת בכך על דת יהודית. כזכור, חכמים הסבירו כי הבעייתיות בכך טמונה בעובדה שאותה אישה חושפת במהלך עבודתה את זרועותיה בציבור (בבלי כתובות עב, א- עב, ב). אם אנו נוטלים עיקרון זה ומיישמים אותו על החלק התחתון בגוף, הרי שממנו עולה שדווקא חצאית המגיעה עד הברכיים היא הבעייתית, שכן בדומה לאישה הטווה בשוק וחושפת זרועותיה, גם בלבישת חצאית קצרה קיים סיכוי ממשי לחשיפת חלק מהירכיים. במכנסיים, לעומת זאת, אין סיכוי שהדבר יקרה, ולכן לכאורה הם עדיפים.
יבוא הטוען ויטען כי מכנסיים אינם צנועים היות והם מבליטים את צורת הרגל, מה שאין כן חצאית. ואולם, את הטענה הזו ניתן להפריך בקלות: ראשית, כל הטיעון הזה תקף ביחס למכנסיים צמודים, אך מכנסי נשים רחבים אינם מבליטים דבר וממילא מותרים; ושנית, אף במכנסיים צמודים נראה שאין בעיה הלכתית שכן הרגל (השוק) הוזכרה יחד עם הזרוע (משנה ברורה עה, ס"ק ב), והרי בזרועות נוהגות כל הנשים ללבוש שרוולים צמודים. ומדוע שדין הרגל יהיה שונה מכך? העניין היחיד שיכול להיות בעייתי הוא הבלטת אזור הערווה במכנסיים צמודים, אבל זה רלוונטי גם לחצאיות צמודות ואף למכנסי גברים! נמצא שאין כאן בעיה המיוחדת למכנסיים לבדם אלא לכל הבגדים.
מכל זאת נמצאנו למדים שמבחינה הלכתית צרופה מכנסיים הינם יותר צנועים מאשר חצאית שמגיעה עד הברכיים, לפי שהם משרתים באופן טוב יותר את התכלית המבוקשת, והיא כיסוי מקום הערווה (ראה שמות כח, מב). מדוע אם כן נמנעו נשים מללבוש מכנסיים מדורי דורות? כנראה שהתשובה לכך היא היסטורית. עד המאה ה-16 הלבוש הנפוץ הן לגברים והן לנשים היה חצאית, כאשר מכנסיים משמשים רק כלבוש תחתון. החל מהמאה ה-16 החלו המכנסיים לחדור לאופנת הגברים ומראשית המאה ה-20 הם נכנסו גם לעולמן של הנשים. הסיבה, אם כן, שנשים לא נהגו ללבוש מכנסיים איננה דתית כלל וכלל; הדבר פשוט לא היה נהוג באופנה.
מעתה כמובן יש לשאול על לבישת מכנסיים לנשים היום – האם הדבר אסור? כאן המקום לשוב לדברי הרב עובדיה יוסף בתשובתו מהרשימה הקודמת. לאחר שהרב עובדיה שולל את האפשרות שיש בדבר איסור מצד 'לא ילבש' הוא כותב (יביע אומר שם):
"מכל מקום מודה אני שאין להתיר כאן לכתחילה לבישת מכנסים אלה לבנות, כי בגדי שחץ הן, ומעוררות תשומת לב מיוחדת לרואיהן יותר מאשר שמלה או חצאית רגילה, ומביאות לידי הרהורים רעים. ואין לבנות ישראל הכשרות ללכת בהן כלל. ובפרט במכנסים המהודקות ממש על הגוף שגורמות הסתכלות והרהורים רעים ביתר שאת".
קל לראות כי נימוקו של הרב עובדיה מבוסס על הנורמה הקיימת בעולם הדתי ולא על נימוק הלכתי 'טהור'. רק בחברה הדתית ניתן להחשיב לבוש זה כ'בגדי שחץ', ולטעון שהדבר מעורר תשומת לב מיוחדת או שהוא מוביל להרהורים רעים. ואולם, בחברה הכללית, בה הנורמה היא שאף נשים לובשות מכנסיים, קשה מאד לראות כיצד טיעונים אלה עומדים. שם, נראה שדווקא מכנסיים ייחשבו לבגד יותר צנוע מאשר חצאית המגיעה עד הברכיים.
נמצאת למד, שהסיבה שאנו מעדיפים כיום לבישת חצאית המגיעה עד הברכיים על פני מכנסיים איננה מפני שכך גוזרת ההלכה. הסיבה שאנו מבכרים את החצאית היא מפני שכך היא הנורמה בחברה הדתית, ולבישת מכנסיים כמוה כמעין מרד במוסכמות החברתיות. מכאן ניתן לגזור שתי מסקנות: ראשית, יש כאן הוכחה כי הצניעות בלבוש היא עניין ערכי, הקשור לעובדה שאל לו לאדם להבליט עצמו בלבושו ובהתנהגותו בכלל אלא להתנהג בדרך העולם, ולא הלכתי. ושנית, אם יבוא יום, והנורמה המקובלת בחברה הדתית תשתנה ויהיה זה מקובל שנשים תלבשנה מכנסיים (כמו שבפועל קורה כיום במקומות מסוימים), לא נראה שתהיה בכך בעיה מבחינת ההלכה. אדרבה, מבחינות רבות אולי זה יהיה הלבוש הצנוע המועדף.
(בלק תשסג)