פיקוח נפש דוחה שבת, כידוע, אבל אי-נעימות, נזק או אפילו צער רב, אינם דוחים אותה. על כן, היה נראה לומר שגם בנושא של מטריה בשבת, האסורה מדין אהל (תולדת מלאכת בונה), אין כל מקום להקל, חרף כל הקושי והצער שבדבר, במיוחד בימי חורף קשים. אבל האמנם כל כך פשוט ששימוש במטריה אסור בשבת? בחינת מספר מקרים בהלכה עשויה לערער על מסקנה זו.
כסא טרסקל
הבבלי במסכת שבת (קלח, א) מביא ברייתא הדנה באיסור בניית אהל קבע ואהל עראי, וקובעת שבניגוד אליהם "מטה וכסא טרסקל ואסלא – מותר לנטותן לכתחילה". בפשטות, כסא טרסקל הוא סוג של כסא מתקפל שפותחים וסוגרים אותו לסירוגין. ומדוע מותר לנטותו? מפרש רש"י: "דהא עביד וקאי". כלומר, היות שאין כאן אלא מתיחה של קיפול שקיים כבר, אין כאן יצירת אהל חדש. דבר זה נפסק בשולחן ערוך להלכה (או"ח שטו, ה; וראה שער הציון לב).
מדין זה של כסא טרסקל הותרו פתיחתם של גגונים שונים בשבת, כמו גגון שמעל הסוכה (רמ"א או"ח תרכו, ג); גגון שעל עגלת התינוק (אם כי יש המחמירים שגם בעת סגירתו יהיה ברוחבו טפח, כדי שפתיחתו תיחשב רק כהוספה על אוהל עראי); ואף משום כך התיר החזון איש (שבת נב, ו) לפתוח ולסגור שמשית-גינה שתקועה בקרקע בשבת (לכך הסכים אף בשמירת שבת כהלכתה כד, טו).
מעתה יש לתהות: אם שמשיית גינה מותרת, מדוע שמטריה תיאסר? החזון איש דן בכך וטוען שבכלי נייד ניכר שיש בפתיחה תיקון כלי. הגרש"ז אויערבך (שש"כ שם) מתקשה בדבריו ומעלה הסבר אחר, אך בכל אופן די ברור שמחשש לאהל יצאנו וכל האיסור מסתכם בדין "עובדין דחול". לדברי החזון איש, טעם זה מספיק כדי לאסור את הדבר וכל המקל בכך הריהו פורץ גדר.
מנהג הכובע
הלכה נוספת שממנה ניתן ללמוד לעניינו הוא דין הכובע בשבת. הבבלי במסכת שבת (קלח, ב) דן בשאלה האם בחבישת כובע יש איסור אהל, ולהלכה, פוסק השולחן ערוך (שא, מ) לאיסור: "כובע שהוא מתפשט מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית, משום אהל".
ואולם, דא עקא, שבעינינו אנו רואים כי בימינו רבים וטובים אינם מקפידים על איסור חבישת כובע בשבת והולכים עם מגבעות שרוחב שוליהן גדול מטפח. וכיצד אין הם חוששים לדין אהל? המשנה ברורה (או"ח שא, ס"ק קנב) מסכם את תירוצי האחרונים בעניין (וכלל בידינו, ככל שמספר התירוצים רב, כך הקושיה חזקה יותר), כשהמרכזי שבהם הוא שאין כוונת החובשים את הכובע להגנה מפני השמש אלא לכיסוי ראש בעלמא (ובימינו כבוד ואופנה), ולכן הדבר מותר.
קל לראות שמדובר בהסבר דחוק. הרי סוף סוף מי שחובש כובע בזמן גשם מתכוון גם לשם הגנה, ולמצער הוא נהנה מכך. ואם כן, הרי שיש כאן אהל! אלא ודאי מה שקרה כאן הוא שהמנהג גבר על ההלכה, ועם ישראל הורה לעצמו היתר בדבר. מדוע אם כן שהמטריה, הדומה לכובע מבחינות רבות, תהיה אסורה?
איסור מקובל
אלא שלמרות כל מה שכתבנו קבע הנודע ביהודה (תניינא או"ח סימן ל) שיש איסור בפתיחת מטריה בשבת, והוא אף חשש שאיסורה הוא מן התורה. לכן, כך על פי עדותו, הוא פעל לביעור תופעת השימוש במטריות בשבת, שהתחילה להיות נפוצה בשבת בזמנו. כפי הנראה, פסקו התקבל על דעת רוב רובם של פוסקי דורנו, ובהם החזון איש (המוזכר לעיל), הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת ב, מג) והגרש"ז אויערבך (שמירת שבת כהלכתה כד, טו).
עם זאת, חשוב להכיר כי היו גם אחרונים שחלקו על כך. החתם סופר (סימן עב), למשל, חלק על הנודע ביהודה ופסק: "ועל כן קרוב לומר שאפילו מדרבנן שרי, ואם כן לכל הפחות מותר לפותחם על ידי גוי ואין להרעיש העולם בשביל זה". החתם סופר אמנם אינו מתיר בקלות את הדבר אבל המגמה שלו ברורה: אין צורך לצאת למלחמות על כך.
מי שעוד נוקט בדרך זו הוא הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. הרב מסתמך על היתרו של בעל התפארת ישראל וכותב שלמרות שאין מקום להורות היתר בדבר "הואיל והתפארת ישראל מתירו אין אנו יכולים למחות בידיהם של הנוהגים היתר במקום המעורב" (משפטי עוזיאל א, או"ח יב).
בנוסף לכל זאת יש להזכיר שעד כה דברנו רק על פתיחת המטריה בשבת. אך בנוגע למטריה שעומדת פתוחה מערב שבת, או שבסגירתה עדיין היא פתוחה טפח (הנה רעיון להמצאה), מוסכם על כולם שהאיסור נובע רק משום מראית עין, שכן אין לדעת האם המטריה נפתחה בשבת או לפניה.
*
מה צריכה להיות אם כן גישתנו לסוגיה? האיסור ודאי שריר וקיים בעקבות דבריהם של פוסקי דורנו ומנהג הציבור. ואולם, חשוב לזכור כי איסור המטריה נובע אך ורק מדין 'עובדין דחול' או 'מראית עין'. היות שנימוקים אלו הינם תלויי תרבות וחברה, אין לנו אלא ללכת בדרכו של החתם סופר שהורה "אין להרעיש את העולם בשביל זה". איסור שתלוי בנורמה החברתית ייקבע בסופו של דבר על פי הציבור. אם יבא יום והציבור יתחיל ללכת עם מטריות בשבת, לא ניתן יהיה עוד לאסור את הדבר (בדיוק כמו שקרה עם הכובע). ובינתיים, נדמה שאין לעורר סערות אם ישנם כאלו ההולכים עם מטריה בשבת. כפי שהורה הרב עוזיאל, כלל לא ברור שיש על בסיס מה למחות בהם.
(בא תשעה)
מטריה בשבת
השארת תגובה