כי התורה לא תסמוך על הנס

המפקד בתחילת ספר במדבר העמיד בפני הראשונים יסוד גדול שיש לפענחו, והוא הסיבה למפקד זה, ומהן מטרותיו העיקריות. מבין האפשרויות השונות שנאמרו משכנעת מאוד עמדת הרמב"ן. טענתו של הרמב"ן הייתה שמפקד זה הוא מפקד צבאי לפני הכניסה לארץ. ההוכחות לכך הן שהנפקדים שנמנו הם גברים בלבד מבן עשרים שנה ומעלה ועד בן ששים שנה; הסיבה שנבחרו דווקא הם להיפקד היא "כל יוצא צבא בישראל", ובימי המקרא נשים אינם חלק ממחנה המלחמה; המפקד לא עסק רק בספירת האנשים אלא יש בו גם סדר מסע, אותות ודגלים, המאפיינים מחנה צבאי; ועוד ועוד. ואכן, כשאנו לומדים את פרשת השבוע אנו מודעים לכך שגזירת ההליכה במדבר במשך 40 שנה עוד לא נגזרה, ולמעשה מרחק ההליכה מהר חורב עד קדש ברנע הוא "אחד עשר יום" כנאמר בספר דברים. צריך אפוא להקים את הצבא, והדבר הראשון שעושים עד היום הוא: רשימת שמית, ומצבת כוח האדם.
מדברי הרמב"ן עולה כי אין מדובר באירוע חד פעמי, אלא באחד היסודות הגדולים של התורה: "ויתכן שנאמר עוד, כי היה זה כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה. כי עתה היו מזומנים ליכנס לארץ ולבא במלחמה עם מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ועם השאר כולם… והיו משה והנשיאים צריכין לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה וכן מספר כל שבט ושבט ומה יפקוד עליו בערבות מואב במערכות המלחמה, כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף". לאמור: דרכה של תורה אינה לסמוך על הנס, אלא להקים צבא ולהילחם על ארץ ישראל.
חשוב מאוד לחזור על היסודות האלה היום, כדי להרים את הראש מעבר למשא והמתן הפוליטי על חוק גיוס זה או אחר, ועל דקדוק זה או אחר, ולהביט לעיקרון היסודי של התורה: חיים בארץ מחייבים התגייסות לצבא, גם על פי התורה וגם על פי "דרך המלכות". את ההגנה על ארץ ישראל ושמירת החיים עושים כוחות הביטחון, והתורה אינה סומכת בדרכיה על הנס אלא מצווה עלינו לעשות את הדברים בפועל ממש. קביעה זו היא יסוד דרכה של תורה. מתוכה צריך לדון בחלוקת תפקידים; במעמדם של תלמידי חכמים בהקשר הצבאי; בהשראת המפקד הנוסף הכתוב בפרשה – מפקדו של שבט לוי שאינו יוצא למלחמה – על התפישה הדתית של חובת הגיוס; על פטורים נוספים, כמו של הנוטע כרם ולא חללו, או של הנושא אישה בשנה הראשונה, וכדו'. אולם היסוד התורתי המחייב הוא הקמת הצבא והתגייסות לו, ומתוך כך צריכים לפתוח כל הדיונים המכוונים לדרכה של תורה, ולמימוש דרך זו במציאות של מדינת ישראל.
בהמשך ספר דברים אנו נלמד גם את דבריו הקשים של משה רבנו כנגד שני השבטים "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?". לאמור: יש גם יסוד מוסרי גדול בקביעה שלא ייתכן שאחרים יגנו וימסרו את נפשם במלחמה ואנחנו נשב ולא נהיה חלק מכך. השילוב של החובה המוסרית, האמונית ומנהג המלכים יוצרים את המסגרת הראויה לדיון העמוק בשאלת הגיוס, ולא הפוליטיקה הזעירה משני הצדדים.
(במדבר תשעט)