בלעם – מה הסיפור שלו?

בלעם הוא מהדמויות המורכבות ביותר במקרא. מצד אחד: בלעם הרשע, איש שלמען תאוות בצע הלך כנגד דברי ה' הראשונים אליו, שביקש לקלל את ישראל, ומשראה שלא עלתה בידו – נתן עצה להחטיא אותם בעבודה זרה וגילוי עריות, עצה שגרמה להפלת חללים רבים במגיפה.
רשע כל-כך, עד שהמשנה במסכת סנהדרין מונה אותו כמי שאין לו חלק לעולם הבא, והמשנה במסכת אבות הציבה אותו כניגוד הגמור לאברהם אבינו: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע" (אבות, ה: יט).
מצד שני: איש בעל כוחות נבואיים גדולים, שהגמרא בסנהדרין (קה) אומרת שהוא גם בנו של נביא, ועוד שעלה בכוחותיו אפילו על אביו, שאמנם מעז להיות חצוף כלפי שמיא, אבל החוצפה מועילה לו: "אמר רב נחמן: חוצפא, אפילו כלפי שמיא מהני. מעיקרא כתיב לא תלך עמהם ולבסוף כתיב קום לך אתם" (סנהדרין קה). איש שאפילו אתונו מדברת ומלאך נגלה אליה – בהמות צדיקות כאלה אפשר למצוא רק מאוחר יותר, בסיפורי חז"ל, ורק כשהן בהמות של צדיקים גדולים דוגמת ר' חנינא בן דוסא.
מסכת אבות דרבי נתן אף מגדילה לעשות, ומונה את בלעם ברשימה של מי שנולדו מהולים (כך במקור): "אף בלעם הרשע יצא מהול שנאמר נאם שומע אמרי א-ל (במדבר כ"ד ד')" (אבדר"נ נו' א, ב), יחד עם מכובדים וצדיקים כמו אדם הראשון, משה רבינו, נח, יוסף ועוד.
איך איש עם כוחות גדולים כאלה מתנהג באופן בזוי כל-כך, וסופו שאין לו חלק לעולם הבא?
במקרא, נדמה שאתונו של בלעם היא כבר הרמז הראשון לשאלה: גם אתון יכולה לראות מלאך ולזכות לנס על טבעי. והיא עדיין אתון. היא לא יצור שצריך לסגוד לו או לשמוע בקולו. היא לא יודעת איך לנצל יכולות נעלות שכאלה. בדברי חז"ל, כדאי להסתכל על הרשימה שבלעם הוא חלק ממנה: "שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא […] ארבעה הדיוטות: בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי" (משנה סנהדרין, י:ב).
כל אחת מן הדמויות כאן זוכה לתיאורים והסברים ארוכים בגמרא – מדוע לא זכתה לחיי העולם הבא. כולן מתוארות כדמויות בעלות כוחות גדולים, או פוטנציאל עצום.
דואג ואחיתופל מתוארים בגמרא כתלמידי חכמים עצומים, גדולי הדור. גחזי משמש בתפקיד דומה לזה שהיו בו יהושע ואלישע עצמו – משרתו ונערו של איש גדול, שעשוי להיות הממשיך שלו.
אלא שדואג ואחיתופל משתמשים בכוחם להרע, להזיק ולגרוף כבוד. במקום להשתמש בתורתם ובדבריהם לטוב, הם משתמשים בה בגרימת נזק, לשון הרע, ויצר כבוד. גחזי אומר דברים שלא צריך היה לאמרם, ולשם תאוות בצע.
בבלעם כמדומה, יש מכל זה גם יחד: שימוש בכוח פיו כדי להרע ולהזיק – כדואג, מתן עצות שמטרתן להפיל את הצדיקים – כאחיתופל, ותאוות בצע – כגחזי. על כולם אומר לנו מדרש תנחומא (לפרשת מצורע) כי כוח פיהם הכשיל אותם: "וארבעה הדיוטות: בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי, אתה מוצא שהללו מפני דבור פיהם נתחייבו לגיהנם".
כוחות, יכולות ופוטנציאל אינם מספיקים. השאלה היא מהם המניעים, ומהו דיבור הפה המשקף אותם. כשיש עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, גם כוחות נבואה וכוחות דיבור גדולים – יביאו אל עבר פי פחת.
כי מסתבר שגם לאתון יש כוחות, וגם לה יש יכולת לפתוח את הפה. והיא לפחות לא מבקשת להזיק, אלא ללמד את אדונה משהו, ויחד איתו – את כולנו.
(בלק תשעט)