הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)שנים עשר נשיאים מופיעים בפרשה, נשיא לכל שבט. לנו יש נשיא אחד, אבל רבים מרגישים שזה לא זה, שמדובר בתפקיד שנוי במחלוקת, מוטה פוליטית, בזבזני ומיותר. מה שאנחנו באמת צריכים זה מלך.
במבט שטחי נראה שהאנושות המודרנית לא אוהבת מלכים. בעקבות המהפכה הצרפתית קרסו השלטונות המלוכנים, שעד אז נחשבו במשך אלפי שנים למציאות מובנת מאליה, והוחלפו בדמוקרטיות. אין ספק שלדמוקרטיה יש יתרונות רבים על פני מונרכיה, אולם ליתרונות הללו יש מחיר. כי מלך הוא לא סתם מנהיג פוליטי, פקיד ציבורי רב סמכויות כמו ראש ממשלה; מלך אמור להיות הרבה יותר מזה. התגלמות של רוח העם, דמות אב גדול ואחראי, סמל הכבוד, הפאר וההדר, וביטוי למלכותו של אלוקים בעולם. לא סתם קבעו חז"ל שיש מצווה לרוץ לראות מלכים, אפילו של אומות העולם, ולברך עליהם "שחלק מכבודו ליראיו \ לבשר ודם". מלכות הארץ כעין מלכות שמים, והמלך הוא סוג של גילוי אלוקי.
כמובן, פעמים רבות היה מרחק גדול בין האידיאל למציאות הארצית, ומלכים רבים היו מושחתים ומרושעים, מה שהוביל לבסוף לביטול מוסד המלוכה ברוב העולם. אבל דומה הדבר לילד שיצא מתחת רשותו של אב מתעלל: מצד אחד המהלך היה נדרש, אולם מצד שני הוא נותר כעת ללא דמות אב. עם ללא מלך משכמו ומעלה שיורה לו את הדרך, נוטה להיות קטנוני, פרגמטיסטי, הפכפך בדעותיו, רדוד ועממי – ומנהיגיו יתאימו את עצמם למצופה מהם. המדינה עשויה לשגשג ולפרוח, אבל האידיאלים ידעכו, מסתכמים לבסוף ברדיפת כסף, היי-טק, מילקי ובידור.
אנחנו צריכים מלך, לאו דווקא בשביל הסמכויות וההנהגה בפועל, אלא בשביל לשאת אליו את עינינו. ללמוד ממנו מהם כבוד והדר, מהי מלכותיות אמיתית. ראו איך מתייחסים האנגלים למשפחת המלוכה שלהם וכמה הם אוהבים אותה, למרות (או שמא בגלל) שהיא ייצוגית וחסרת סמכויות. כל עם צריך דמויות "ממלכתיות" שכאלה. זה צורך לאומי בסיסי.
פרופ' מיכאל וישוגרוד, במאמרו "מלך בישראל", הציע ליצור בישראל תפקיד רשמי של "עוצר לכס דוד המלך", מעין נציג של מלכות בית דוד, שיבטא את זיקתו של עם ישראל למלוכה ושאיפתו לכינונה מחדש כאשר יתגלה המלך המשיח. אולי זה מה שנחוץ כדי לרומם את רוח העם?
(נשא תשעח)
