לאחר חטא המרגלים והעונש הכבד שהושת עליהם בעטיו, תגובות העם היו: "וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד: וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ". במעשים אלה יש ביטוי ממשי למרכיבי התשובה לפי הרמב"ם: חרטה על מעשיהם, וקבלה לעתיד לבצע את דבר ה' על ידי נכונותם לעלות ולכבוש את הארץ. מדוע אם כן נמנע הקב"ה מלקבל את רצונם לכפר על עוונם, ומדוע נענשו המתפרצים לעלות אל ראש ההר?
בני ישראל רצו לתקן את דרכם, כאן ועכשיו, מתוך דחף פנימי להשקיט את מצפונם. תחנוניו של משה לבני ישראל להימנע מלעלות להר נענו בשלילה, והם העפילו אל ראש ההר.
לעבודת ה' יש ביטוי מוחשי, על ידי קיום מצוותיו. מעשים בצו עליון ולא מעשים בצו המצפון. מי שעושה מעשים טובים על פי דחפיו ייקרא הומניסט אך לא עובד ה'.
לאדם המאמין, ההתלבטות בין צו עליון לבין צו המצפון במקום שבו יש דילמה קשה בין השניים, כמעט ואינה קיימת. ההלכה היהודית צריכה לתת מענה למצבים מסובכים כאלה, והיא צריכה להתעדכן לקראת פיתוחים טכנולוגיים הצצים חדשות לבקרים, שבהם קיימת הדילמה בין שני הצווים, בכדי לפתור את בעיית ההתלבטות בבחינת "ועשית ככל אשר יורוך".
לא כן הדבר למי שאין ההלכה נר לרגליו. הצו העליון מתגלה אצלו כגורם שלטוני, מנכ"ל חברה, מפקד בצבא וכו'. לא פעם ההוראות שלהם כצו עליון מתנגשים עם צו המצפון של הכפופים להם. היענות לצו העליון הנוגד את צו המצפון יכולה לגרום לפגיעה נפשית חמורה. מאידך, יישור קו עם צו המצפון הנוגד את צו העליון יכול לגרום לפגיעה כלכלית, חברתית וכו' (פיטורים מעבודה, חרמות וסכסוכים ). קביעה זו נכונה בכל תחומי החיים.
להלן אביא דוגמאות מתחום המחקר המדעי שבהן היו ועדיין ישנן התנגשויות בין שני הצווים – הצו העליון וצו המצפון, בבחינת: ״כי ברוב חכמה רוב כעס, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב״ (משלי א').
תוכנית מנהטן: שם זה ניתן לתוכנית פיתוח הפצצה האטומית בלוס אלאמוס שבארצות הברית. הממשל האמריקאי הקים צוות מחקר לפיתוח הפצצה ושכנע אותם בצורך הדחוף לפתרון מהיר, מכיוון שהנאצים נמצאים בשלבים מתקדמים בנושא זה. חלק מהמדענים היו פציפיסטים, אך לנוכח שכנועי ה"צו העליון" – הממשל האמריקאי, הם התגברו על צו המצפון וביטלו את רצונם מפני רצון הממשל. התוצאות המחרידות של הפצצת הירושימה ונגסאקי גרמו לכך שאיינשטיין לעולם לא סלח לעצמו על שחתם על מכתב שמבקש את פיתוח פצצת האטום. כל שארית חייו הוא פעל כדי לכפר על "טעות איומה זו" וניסה לעורר את הציבור – האדיש – להתנגד לתעשיית הנשק הגרעיני. אופנהיימר חווה היטב את ממשות הרוע ושקע בייסורי מצפון, והוא החל לנהל מאבק להוצאתה של הפצצה אל מחוץ לחוק.
הנדסה גנטית ושיבוט גנטי: באמצעות טכנולוגיות אלה אפשר לשפר לאין ערוך את רמת חיי האדם בהרבה תחומים: בריאות, מזון, תוחלת חיים ואיכות חיים, אך ישנן סכנות של שינויים במעשי הבריאה שעדיין מוקדם לחזות. מדענים רבים מתלבטים בין "צו עליון" של החברה הדורשת פיתוח בכל מחיר לבין צו המצפון שלהם, כאשר סכנות הפיתוח ניצבות בפניהם.
אחד האמצעים שהחברה פיתחה בכדי להתגבר על המאבק שבין שני הצווים האלה הוא ה" אתיקה המקצועית". החברה מקבלת על עצמה הגבלות באמצעות ועדה הקובעת את המותר והאסור בפעילות המקצועית – אתיקה רפואית בתחום המחקר הרפואי ואתיקה מדעית בתחום המחקר המדעי.
(שלח תשעז)
בין צו עליון לצו המצפון
השארת תגובה