מרב לרנרבזמן שנלחמים לגייס חרדים שלא רוצים בכך או להכניס לימודי ליב"ה למוסדות החינוך העצמאי שאינו מעוניין בזאת, ישנו הזרם החרדי המודרני שמתחנן לקבל לימודי ליב"ה ברמה גבוהה תחת חסותו של משרד החינוך ולא תחת החינוך העצמאי, אך הרגולטור תוקע את העניין
אם עד היום היו שני זרמים מובילים במגזר החרדי, הליטאים והחסידים, הרי שהיום יותר ליטאים מתאימים את עצמם לזרם "החרדי המודרני"– אלו שלומדים באקדמיה ועובדים, מחזיקים בטלפונים "לא כשרים", ומן הסתם גם רוצים שילדיהם ילמדו ליב"ה ברמה גבוהה לצד לימודי תורה והלכה. אולם, רוב ככל המוסדות הלימודיים שנמצאים תחת מערכת החינוך החרדי העצמאי מכילים לימודי ליב"ה ברמה נמוכה. בדרך כלל מבחירה.
כל תלמיד חמישי לומד בחינוך החרדי- כעשרים אחוז ממערכת החינוך. בשונה מהחינוך הממלכתי או הממלכתי דתי, החינוך החרדי נשאר בחוץ- מתוקצב באופן חלקי או מלא במשרד החינוך, אך בבעלות עמותות פרטיות.
מיכל צ'רנוביצקי, אם לארבעה ופעילה חברתית, יו"ר תנועת 'עיר ואם' מספרת בראיון ל"שבתון" כי בדוח שהוציאו בתחילת 2018 המשווה בין החינוך בציבור החרדי לציבור הכללי עולים פערים אדירים: "יש פערים גדולים– בשכר ובזכויות המורים, ובמה שהילדים מקבלים בביה"ס- ולא רק בתחום לימודי הליב"ה. גם בבתי הספר הכי טובים של הבנות הליב"ה ברמה בסיסית, אין מדעים ומקצועות חשובים נוספים. בגזרת לימודי הבנים הבעיה קשה יותר– לימודי הליב"ה הם "על הנייר" כי המורים לא מוכשרים ללמד את המקצוע, המצב קשה. צריך להקים מערכת חינוך ממלכתית חרדית. בעלי העמותות הם אנשים חזקים והכסף של המדינה עובר דרכם, אי אפשר לפקח עליהם. כמה שמשרד החינוך מנסה– הוא לא מצליח, בלתי אפשרי לשלוט במערכת".
"תכנית הממ"ח הצליחה מעל המשוער, למגינת לבם של מנהיגות פוליטית חרדית שביקשה לשמר את השליטה בחינוך החרדי"
בשנת 2014 שר החינוך דאז, הרב שי פירון, הקים את הזרם הממלכתי חרדי- הממ"ח, שבתי הספר שלו זכו להצלחה אדירה ולביקוש גדול.
הרב פירון הסביר לנו על הצורך בהקמת זרם הממ"ח: "להקמת הממ"ח היו כמה מטרות: ליצור רשת אחריות חינוכית רחבה ככל שניתן לכלל ילדי ישראל, לתת חופש מוחלט בענייני אמונות ודעות, אבל לבנות מודל פיקוח ראוי, כך שהתלמידים ילמדו בסביבה בטוחה ויקבלו שירות. המדינה תהיה חייבת להעניק להם מבנים (למה שילדים חרדים ילמדו במבנים לא מותאמים?), המורים יקבלו שכר ראוי ויופרשו להם זכויות כחוק, ויעמיקו את הכשרתם בכל מה שנוגע לכליי ההוראה ולטיפול בתלמידים עם צרכים שונים. תובטח תכנית לימודים שתותאם לערכי הציבור אבל תיתן מענה לצורך בלימודיי חשבון, כישורי שפה ועוד. התכנית הצליחה מעל המשוער, למגינת לבם של מנהיגות פוליטית חרדית שביקשה לשמר את השליטה בחינוך החרדי. הסתבר שהאיכות הלימודית וההקפדה הדתית לא פוגעות אלה באלה".
אחד מבתי הספר שנפתחו תחת זרם הממ"ח הוא 'בית רבן' בירושלים, שם עקב הביקוש הרב לא נותר מקום לילדיו של איתמר קהא. הוא מתאר: "נרשמנו בזמן אך המנהל הודיע כי לא יוכל לקבל את בני כיוון שאין לו מקום. בעירייה אמרו שכנראה תפתח כיתה נוספת, אך המבנה לא יכול להכיל שתי כיתות א'".
איתמר החל לחפש אופציה נוספת לבנו ושמע על ביה"ס "אחינועם" בירושלים שלכתחילה היה נראה שיעבור מהחינוך העצמאי לזרם הממ"ח: "רצנו לרשום את הילד, ומסתבר שהממ"ח לא מקבל אותם. בביה"ס אחינועם ניסו להיכנס לתמ"ד– תורני ממלכתי דתי, אך גם לשם לא נכנסו וכרגע, חודש לפני תחילת הלימודים, אין רישיון לביה"ס לפעול בשנה הבאה".
"התנהגות כמו בשטיבל"
ביה"ס אחינועם קיים כבר קרוב ל-40 שנה ונתמך על ידי החינוך העצמאי. בתוך כותלי ביה"ס לימדו לימודי תיכון וקודש ברמה גבוהה מאד. לפני שנתיים שינו את ההנהלה בחינוך העצמאי והוחלט להפסיק לתמוך בביה"ס אבינועם, שכתוצאה מכך ביקש ממשרד החינוך להעבירם תחת זרם הממ"ח.
אריה אורנג', יו"ר ועד ההורים בביה"ס ומתמודד לעיריית ירושלים מתאר את השתלשלות העניינים: "תחילה אמרו כי לא ניתן להעביר אותנו לממ"ח באמצע שנת הלימודים כיוון שאנחנו תחת החינוך העצמאי והבטיחו כי בשנה הקרובה נקלט לממ"ח, אך כשניסינו השנה להיפרד מהחינוך העצמאי ולעבור לממ"ח אמרו לנו בחינוך העצמאי- 'לא ניתן לכם ממ"ח, עדיף שהמקום ייסגר'. ניסינו בכל דרך להיפרד מהחינוך העצמאי, אך הם הערימו עלינו קשיים ולא הגישו לנו בקשה לחידוש רישיון ביה"ס לשנת הלימודים הקרובה– התשע"ט. במשרד החינוך אמרו שהם לא יכולים לעשות כלום כל עוד החינוך העצמאי לא משחרר אותנו. זה לא פייר מה שנעשה לנו. הם פוחדים שברגע שנצליח עוד הרבה מוסדות ירצו לעבור לממ"ח. התנהלות החינוך העצמאי היא כמו שטיבל".
"הילדים נופלים בין הכסאות"
לא רק בירושלים מתקשים בתי ספר להתקבל לזרם הממ"ח או לפתוח ביה"ס בזרם הממ"ח, גם בפתח תקווה מערימים קשיים על ההורים. רחלי מורגנשטרן, ממובילות המאבק לחינוך ממלכתי חרדי בעיר, נאבקת עבור חינוך ממלכתי חרדי כדי שהילדים שלה יזכו למה שכל ילד "רגיל" במדינת ישראל מקבל: אופק חדש, תכניות, פתרונות שונים לילדים מצטיינים ולילדים יותר חלשים, ולכל מה שיש לממלכתי-חרדי להציע– לימודי ליבה וערכים ממלכתיים מותאמים לאופי החרדי. משרד החינוך מטיל את האחריות להקמת הממ"ח על עיריית פ"ת, וזו טוענת כי האחריות היא על משרד החינוך. בינתיים-הילדים נופלים בין הכיסאות.
רחלי: "משרד החינוך מטיל את האחריות על הרשות המקומית שתחליט איפה הילדים ילמדו והרשות המקומית טוענת שמשרד החינוך משלה אתנו. אנחנו בקשר עם נציגים של משרד החינוך שתחילה אמרו שנביא קבוצת תלמידים ובהמשך ביקשו אישור של הרשות המקומית. נפגשתי עם ראש העיר איציק ברוורמן שאמר שהרעיון מקסים אבל זה לא יקרה ואחת הסיבות היא שאין מבנה. הבאנו לפגישה בין משרד החינוך ועיריית פ"ת ומסקנות הפגישה היו, לפי נציגי משרד החינוך, שצריך שתי כיתות תקינות ויש מצוקת מבנים בפ"ת, למרות שהמבנה באחריות מחלקת הבינוי במשרד החינוך. לא התייאשנו ומצאנו את חנוך ורדיגר מעמותת נהרדעא שמוכן לשלם שנתיים על מבנה. היינו בפגישה עם מנהל החינוך בפ"ת, רמי הופנברג, הגענו עם 37 ילדים חתומים ועם פתרון למבנה, אבל לא רצו להקשיב לנו. לא רוצים שזה יקרה השנה, אם היו רוצים זה היה קורה. שר החינוך ומשרד החינוך צריכים לקחת את זה כפרויקט. יש כאן משימה לאומית ומגזר שלם שנופל בין הכיסאות שרוצה לתת לילדיו מה שכל ילד אחר במדינת ישראל מקבל".
דובר עיריית פ"ת, חזי חקאק, מגיב לדברים: "מערכת החינוך החרדית והלא רשמית בפתח תקוה משופעת במגוון בתי ספר, כולל כאלו שמשלבים לימודים כלליים באופן ראוי. כדי שתהיה הצדקה להקים ולקיים בית ספר נוסף, צריך שהביקוש אליו, מעבר למוסדות הקיימים, יהיה בין שתיים לשלוש כיתות, בשכבת גיל. למיטב ידיעתנו, כרגע אין ביקוש כזה. גם אם היה ביקוש ראשוני מספק, הקמת בית ספר חדש בעיר אינה אפשרית לשנת הלימודים הקרובה. הנושא יהיה רלוונטי רק בשנת הלימודים הבאה וייבחן בהתאם לביקוש שיעלה מהשטח".
"יש כאן משימה לאומית ומגזר שלם שנופל בין הכיסאות שרוצה לתת לילדיו מה שכל ילד אחר במדינת ישראל מקבל"
ח"כ יוגב: תופעה חדשה ומבורכת
מי שמנסה לעזור להורים הוא ח"כ מוטי יוגב שמסביר ל"שבתון" על הצורך בקידום זרם הממ"ח: "נושא החינוך קרוב לליבי. מדובר בתופעה חדשה ומבורכת ומצאתי לנכון ללמוד אותה ולראות בה תופעה אסטרטגית שנכון לסייע לחרדים המעוניינים שבניהם ובנותיהם ילמדו בממ"ח. זה רצון מתחדש של הורים חרדים המבקשים לילדיהם גם לימודים כלליים וגם יותר קשר לעם ולמדינה ואפילו הליכה לשרות צבאי או לאומי- חברתי. יש לברך על כך ולסייע לכך".
הורי הילדים מיואשים, גם הם מבינים שככל הנראה השנה לא ייפתח ביה"ס שתואם את ערכיהם והשקפת עולמם כזרם הממ"ח.
איתמר קהא: "במשרד החינוך יש אנשים שמונעים את הדבר הזה, לא רוצים שיקומו עוד מוסדות ממ"חים, בנט ופורוש לא רוצים, ככל הנראה כי החינוך העצמאי רוצה להמשיך להתקיים. ב-1.9 הילד יישאר בבית בגלל המצב הזה".
אריה אורנג' מוסיף: "הם אומרים שאין ביקוש אבל יש. לרוב האנשים אין כוח להילחם. בהתחלה אמרו לי אצל השר בנט שהעלויות להקמת ממ"ח גבוהות ומשרד האוצר לא יאשרן\ו, אך שר האוצר משה כחלון אמר שאין בעיה. בנט הוא הכתובת בבלימת הממ"ח, הוא מדבר המון על שילוב חרדים אבל התוצאה- אפס".
רחלי מורגנשטרן מצטרפת לדברים: "לא הגיוני שמהלך כזה צריך להתבצע על ידי מלחמה של הורים אלא מלמעלה, ממשרד החינוך, יש ציבור שלם שנופל בין הכיסאות ולא מקבל מענה והילדים גדלים בלי כלים. הרבה ילדים שרוצים ממ"ח נרשמו למוכר שאינו רשמי של החינוך העצמאי והעמותות. הרבה ילדים יצטרכו עוד 12 שנה להשלים בגרויות ולעשות מכינות כי לא למדו לימודי ליב"ה כמו שצריך ומישהו צריך לתת על זה את הדין והיום".
הרב שי פירון: "אני ראיתי בממ"ח דרך לחיבור בין הציבור הכללי לחרדי. כואב לי שמפקירים הורים חרדים שמחד גיסא רוצים להעניק לילדיהם חינוך חרדי ומאידך גיסא רוצים שזה יהיה בחסות המדינה. זה ממש הזוי! בא אדם ואומר: אני רוצה ללמוד בחסות המדינה ואומרים לו; לא! אתה לא יכול".
משרד החינוך מפנה אצבע מאשימה כלפי הרשויות המקומיות וטוען כי בשנת הלימודים הקרובה צפויים להיפתח עוד מוסדות לימוד בזרם הממ"ח: "משרד החינוך מוביל מדיניות ברורה של פתיחה והרחבת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדים כדי לתת מענה לצורך של אוכלוסיות רבות. עם זאת, המהלך מצריך שיתוף פעולה מצד הרשות המקומית. ככל שהרשות מגויסת, הרי שהמהלך יוצא מיד לפועל. לאור מדיניות המשרד רואים כי לאורך השנים מאז נפתחו בתי הספר והגנים הללו, חל גידול מתמיד במספרם. לראיה, בשנת הלימודים תשע"ד עמד מספרם על 16, כיום הוא עומד על 45 מוסדות חרדיים ממלכתיים, ולקראת השנה הקרובה (תשע"ט) צפויים להיפתח עוד ארבעה מוסדות, כאשר שניים נוספים נמצאים בתהליך לקראת פתיחה".
