תפילת ראש השנה מקוצרת – חלק ב'

יש דרכים שונות לקצר את תפילת ראש השנה. כל מניין יקבע את הדרך המתאימה לו. למתפללים בחוץ וחוששים מהחום, מומלץ מאד להתפלל ותיקין. זו הזדמנות לקיים את אזהרת הירושלמי לא לישון בשעת הדין, היינו כשהיום מתחיל (ראו ב"ח אורח חיים תקצז).
יש כמה מקומות בטקסט שניתן לדעתי לקצר:
– קריאת התורה: רצוי להמעיט ב'מי שברך' ובמכירות, ולהתמקד רק בקריאה.
– פיוטים לא מובנים: יש לא מעט פיוטים בתפילת העמידה שניתן לדלג עליהם. כך, למשל, כל הפיוטים שהוכנסו בשתי הברכות הראשונות של תפילת העמידה – מגן אברהם ומחיה מתים. פיוטים אלה אינם מובנים לרוב הציבור וגורמים להפסק משמעותי בברכות הראשונות, בהן אין לומר בקשות. הרמב"ם (שו"ת רנד) התנגד להוספת פיוטים לתפילה, בטענה שהם פוגמים בכוונה.
– פיוטים מובנים: פיוטים מובנים אפשר להשאיר, אבל בתקופת הקורונה ניתן גם אותם לקצר. אפשר להחליט על פיוט אחד או שניים בלבד שייאמרו בתפילת העמידה. בשחרית הייתי מסתפק בשירת 'מלך עליון' ובמוסף ב'ונתנה תוקף' ו'אוחילה' (נוסח ספרד), ועל כל שאר הפיוטים מדלג. העיקר הוא לומר את הטקסט המקורי של התפילה, שהוא ברכת היום בשחרית וברכות 'מלכויות, זכרונות ושופרות' במוסף.
– חזרת הש"ץ: קיצור משמעותי של התפילה אפשר לעשות באמצעות ביטול חזרת הש"ץ. יש כמה דרכים לכך (כמו לעשות תפילה קצרה, שהחזן אומר בקול עד הא-ל הקדוש; אבל אז לשים לב לתקיעות), אבל אני ממליץ על האופן שבו חלק התימנים נוהג על פי הרמב"ם (הלכות תפילה ח, י) – לומר יחד רק את חזרת הש"ץ. כך יהיה קצב אחיד לתפילה וניתן יהיה לתקוע על סדר הברכות.
– קיצור התקיעות: מנהגנו כיום לתקוע מאה תקיעות. מעיקר הדין די בשלושים. את התקיעות תקנו על סדר הברכות בתפילה – מלכויות זכרונות ושופרות. התקיעות שלפניהן, 'תקיעות דמיושב', תוקנו כדי 'לבלבל את השטן'. העובדה שמותר לשבת בהן מלמדת שהן לא עיקר התקיעות. גם ארבעים התקיעות הנוספות (חלק עושים אותן בתפילת הלחש; לדעתי זה לא ראוי) הן רק תוספת. במקרי צורך, אפשר לדלג אף על אלו.
כאמור, דרכים שונות לפנינו לקצר בתפילה וכל מקום יבחר בדרך המתאימה לו. והעיקר שהדברים ייעשו מתוך הסכמה ולא מתוך מריבה. ראוי להקדיש כמה ימים לפני ראש השנה כדי להסדיר את העניין עם הגבאים ועם כל המתפללים.
(הערת המערכת: הרה"ר מפרסמת הנחיות משלה בעניין).
(נצבים וילך תשפ)