מצוות בני נח, ההלכה האוניברסלית

סיפורי הראשית של העולם מהווים את הבסיס לדת האוניברסלית

כשא-לוהים קבע שהעולם שברא הוא "טוב מאד", הוא בעצם שילב את עולם הערכים בעולם הטבע. מעתה, קיום העולם, סידורו והמשכיותו, יבטאו את הטוב. קלקול העולם, ביטול ההפרדה בין מינים, החיונית להמשך קיומו התקין, יהווה רע. חז"ל הכירו בכך כשקבעו ש"אלמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול" (עירובין ק, ע"ב).

זו הסיבה שקין נענש על הריגת הבל. למרות שא-לוהים לא הזהיר את האדם על כך באופן מפורש, ברור שרצח הוא דבר אסור ומגונה, וקין היה צריך לדעת זאת. זו גם הסיבה שדור המבול נענש על התנהגותו. כל בר דעת אמור להבין שחברה שנוהגת בדרכים של גזל וגילוי עריות, היא חברה קלוקלת. הגזל מחולל כאוס כלכלי ושולל את האפשרות של אדם לצבור ממון. וגילוי עריות מחולל כאוס בתחום המשפחתי, כאשר ילדים אינם יכולים לדעת מיהם הוריהם.

לא לחינם נענש דור המבול, במבול. הם, שנהגו בתהו ובהו מוסרי, נענשו בתהו ובהו טבעי. במבול, כל ההפרדה שעשה א-לוהים החל מהיום השני והלאה לצורך קיום הטבע, בטלה. מים עליונים התערבבו במים תחתונים, היבשה נמחקה מתחת למים, המאורות שבשמים חרגו ממסילתם, וכל החי התערבב וטבע. רק נח, ששמר בתיבתו על ההפרדה בין המינים, והיווה בכך מיקרוקוסמוס של העולם כולו, ניצל. ללמדנו שמוסר וטבע כרוכים האחד בשני. אי הבחנה בין טוב ורע מובילה לבלבול בטבע ופגיעה בחיים.

סיפורי הראשית של העולם מהווים את הבסיס לדת האוניברסלית, זו שאנו מכנים "מצוות בני נח". הגם שזו לא נמסרה באופן מפורש בתורה, הרמב"ם כותב ש"מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטווה" (הלכות מלכים ט, א). אני חושב שבכך הרמב"ם רומז לסיפורים שבחרה התורה לספר לנו על האלף הראשון לבריאת העולם. מקין אנו למדים על איסור רצח. מדור המבול אנו למדים על איסור גילוי עריות ושפיכות דמים, מנח אנו למדים על איסור אבר מן החי (רק אז הותר לאכול בשר), ומהאדם עצמו, שדיבר עם א-לוהים, ניתן ללמוד על איסור עבודה זרה וברכת ה'.

בגמרא מועלית האפשרות שגם איסור כלאיים הוא משבע מצוות בני נח, ולאור העיקרון שהנחנו הדבר ברור. במעשה הכלאיים (הרבעת בהרבה ובהרכבת אילן) האדם מבטל את ההפרדה שנעשתה בטבע וששומרת על קיומו העצמאי, ובעצם עושה 'תהו ובהו' קטן. על כן הדבר אסור (הרמב"ם פוסק שבני נח הוזהרו על כך, אך לא נהרגים על כך; הלכות מלכים י, ד).

סיכם את הדברים ר' מאיר שמחה מדווינסק, בעל ה'משך חכמה':

"נמצא השבע מצוות בני נח נלמדים מן העין, כי העין רואה הסדר הנאות בהמציאות והערכת הדברים הפרטים החלקים בסידורם זה אל זה, ובהכנת ההכרחיות לקיום הנמצאים, והמפעל הנפלא בקיום המציאות בכללה, אשר ישתלם זה מזה וזה מזה, עדי כי יאמר 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה' – 'ה' צבאות ה' שמו'".

מכאן, ששבע מצוות בני נח הן סמל לתורה האוניברסלית; זו הנלמדת מהתבוננות בטבע ומסיקה מה מועיל לקיומו ומה מזיק לו, וכל זאת מתוך הכרה שיש בורא לעולם שהטמיע בו סדר. לכן לא צריך לחפש מקורות הלכתיים כדי להבין שפגיעה באקלים או בבעלי חיים היא דבר אסור. כל מה שמזיק לקיומו של העולם אסור, מעצם היותנו חלק מן העולם הזה. ואיסורים אלה חלים על כל האנושות.

הבעיה היא שהמציאות מורכבת, ולא תמיד ברור מה מותר ומה אסור. ועל כן חשוב לנסח את התורה האוניברסלית – זאת שתיתן כללים להתנהלות מוסרית עם הטבע, הסביבה ובעלי החיים, במציאות מורכבת ועם מדע מתקדם. מעט עשו זאת, ואולי הגיעה העת לעסוק בכך ביתר שאת. על מי שניסה להתחיל בפרויקט שכזה, נרחיב ברשימה הבאה.

(מסעי תשפ"ב)