ערבות הדדית

הטיפול בשרשראות ההדבקה הינו מרכיב מרכזי וחיוני להורדת מקדם ההדבקה.
הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל כותב, שרמת האחריות הציבורית המוטלת על כל אדם מישראל, עולה במידה ומדובר על כנסת ישראל היושבת בארץ ישראל. הסיבה שבארץ נדרשת ערבות ברמה גבוהה יותר, היא משולשת. ראשית, הישיבה בארץ מעלה צרכים רבים ומשימות רבות בהן יש לעמוד (פיתוח חברה, מדינה וכדומה), וממילא הצורך באחריות הדדית גדל. שנית, היכולת ליצור ערבות הדדית, גדלה כשעם ישראל יושב בארצו תחת חסות מדינה משלו, ושלישית, ארץ ישראל, מבחינת אופייה וקדושתה, מחייבת רמה גבוהה יותר של ערבות. הרב ליכטנשטיין מתייחס לפאן ציבורי נוסף- מדברי הירושלמי ניתן להסיק שהאחריות הציבורית תלויה בהיבט נוסף הקיים בארץ ישראל "אמר רבי שמעון בן לקיש, בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות… אמר רבי לוי ביבנה הותרה הרצועה, יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות" (סוטה פ"ז ה"ה). לדברי ר' לוי, למרות שבחציית הירדן קיבלה האומה הישראלית אחריות הדדית על עבירות של היחיד שנעשות בצינעא, ביבנה 'התירו את הרצועה', וביטלו אחריות כבדה זו. במילים אחרות, אותה ערבות הדדית מיוחדת שניתנה לנו בזמן שנכנסנו לארץ, בוטלה ביבנה. נדמה, שלא בכדי הירושלמי מתייחס ליבנה בתור מקום ביטול הערבות ההדדית הרחבה, כיוון שכינון היישוב ביבנה משקף לא רק את החורבן הרוחני של עם ישראל שהתרחש בחורבן הבית, אלא גם את החורבן המדיני והלאומי של כנסת ישראל. הרב ליכטנשטיין מבאר שביטול הערבות כלפי העבירות אותן מבצע כל יחיד ב'נסתר', נובע מהחורבן הפוליטי והמדיני של מלכות ישראל. לפיכך, יש מקום לומר שהמחויבות לנסתרות תשוב ותתעורר כשמלכות ישראל תחודש, גם כאשר עוד לא זכינו לגאולה השלמה. דהיינו, המחויבות ההדדית הרחבה היא תנאי לאומי, המתעורר כל אימת שיש מדינה בארץ ישראל. כמובן, פירוש כזה מעמיס על כתפינו עול כבד של אחריות ציבורית קולקטיבית…
יש להעיר, ייתכן שהמחויבות הציבורית עליה אנו מדברים, קשורה לא רק לארץ ישראל. בהקשר זה, פרופ' מישיבה אוניברסיטה הבחין בין מלכות טוטליטארית ומלכות דמוקרטית. לדבריו, העובדה שאדם גר במדינה דמוקרטית, בה כל אזרח הוא גורם משמעותי במערכת המדינית, הופכת אותו למעין "בעל דבר" ביחס למה שמתרחש במדינה, אם כן, ייתכן שהמערכת הדמוקרטית מגבירה את הערבות ההדדית הקיימת בין האזרחים. כללו של דבר, עולה מדברינו, שמאז קום המדינה התעצמה והשתכללה הערבות ההדדית של העם היושב בציון. הדבר מטיל על כולנו אחריות כבדה והמשימה איננה פשוטה, מי ייתן ויעזור ד' ונצליח לעמוד בה!
(נצבים וילך תשפ)