איך מתחילים את שנה"ל ברגל ימין?

הילדים חוזרים, סוף סוף, לבית-הספר וההורים נושמים לרווחה. אבל לא בטוח שגם לילדים הולך להיות קל בתקופה הקרובה. ואם להם לא יהיה קל, גם לנו ההורים לא יהיה פשוט. אז איך פותחים את שנה"ל ברגל ימין? כמה טיפים

צבי מור

לקראת החזרה לשגרת הלימודים, בואו ניזכר בכמה עקרונות ופעולות מעשיים בכדי שנתחיל כולנו את השנה ברגל ימין:

1. רגשות. הרגשות העולים לקראת החזרה או התחלת בית הספר עשויים להיות: ציפייה, תקווה, מתח, חרדה, פחד, הקלה, געגוע ועוד. עלינו, ההורים, לשים לב למכלול של שפת הגוף והמלל של הילדים לקראת בית הספר. להבין היכן הם עומדים ביחס לזה ולהגיב בהתאם. קודם כל להיכנס לעמדת הקשבה כשאנו ממוקדים בנושא של החזרה לבית הספר.

2. את פתח לו. ישנם ילדים שלוקחים את החזרה לבית הספר בקלות, ישנם שלוקחים קשה וישנם שמגלים אדישות למאורע. לכל תגובה כזו אנחנו רוצים להתייחס כי אנחנו ההורים. לילד שלוקח בקלות נפרגן במילים חמות ומעודדות המדגישות את הביטחון שלו סביב החזרה ללימודים. עם הילד האדיש, זה שלא יודע לשאול, נפתח אנו בהזמנה לשיח סביב החזרה ללימודים. לפעמים טוב לעשות זאת באקראי, תוך כדי עשייה משותפת איתו, כדי שהשיחה לא תאיים עליו.

3. קושי להתחיל מחדש. ישנן סיבות רבות לילד לקחת קשה את החזרה ללימודים: קשיים לימודיים, קשיים חברתיים, קושי עם המחנכ/ת שממשיכ/ה, קושי בפרידה מהחופש, קושי בפרידה היחסית מההורים שהיו איתו הרבה יותר בחודשיים האחרונים, חרדה כללית ועוד. העיקרון המנחה אותנו בעזרה ראשונה לילד הוא: כדי לעזור לילד להתגבר על הקושי, לא מספיק לדעת את מקורותיו אלא יש לחבר את הילד למשאבים שלו משום שאחרי הכל, באמצעותם הוא יכול להמשיך קדימה.

4. כיצד מחברים ילד למשאבים שלו? לאחר שסילקנו לחלוטין את הביקורתיות מהתקשורת איתו: מדברים עליהם עם הילד בכל הזדמנות בצורה הכי כנה ומידתית, תולים לילד "מאגר העוצמות שלי" בחדר הכולל יכולות מוכחות שלו, נותנים לילד משימות המתאימות לפיתוח המשאבים הקיימים שלו, מספרים לבן הזוג או לסבתא על מעשה טוב של הילד, כשהילד שומע מרחוק ומבין שהוא והמעשים שלו חשובים בעולם המבוגרים שסביבו, פותחים ומסיימים את היום עם הדגשה של תכונה טובה או הצלחה של הילד.

5. יישור קו לקראת החזרה לבית הספר. כל הורה אמור ויכול לדעת היכן יש לילדו פערים לימודיים. אם עדיין לא טיפלתם בעניין, זכרו ששנת הלימודים מתחילה למעשה רק אחרי החגים, וגם היום נשאר לפחות שבוע שלם מהחופש. המשמעות היא, שגם אם לא נספיק הרבה, לפחות נכניס את הילד לאחריות, עשייה והתקדמות. מניסיוני, תלמיד ממוצע שמקדיש חצי שעה ביום למקצוע שמתקשה בו עם תיווך מתאים, מגיע להישגים סבירים פלוס, לאחר חודש של עבודה.

6. כיצד נכניס את הילד לאחריות ועשייה? אם הילד זורם אתכם הכל סבבה. אם לא, העמידו את הלמידה היומית הקצרה כעובדה מוגמרת עם חיוך ואכפתיות. בגיל צעיר, פשוט קבעו לילד את זמן הלמידה ושבו יחד איתו כשאתם מקפידים להפעיל אותו. לילדים בוגרים יותר, שאלו את הילד לאיזו יחידת זמן יומית יכול להתחייב מידי יום. גם רבע שעה יומית בעקביות תאפשר התקדמות. עם תיווך ועידוד נכונים, הילד יוסיף זמן כדי לחוות הצלחה שהיא מזון חשוב וחיוני לנפשו.

7. היכרות מוקדמת עם המחנכ/ת. גם אם ילדכם נורמטיבי לחלוטין, כדאי לכם להכיר את המחנכ/ת שלו ולא לחכות לאספת ההורים של חנוכה. קל וחומר אם לילדכם קשיים אישיים, לימודיים או חברתיים. ביכולתכם לתת למחנכ/ת את נוסחות ההצלחה המוכרות לכם בעבודה עם הילד. אם המורה אומר/ת "אני רוצה להכיר את הילד בעצמי ולא לבוא עם דעות קדומות" עמדו על שלכם לתת למורה את המידע, ולאפשר לו/ה בחירה אם להשתמש במידע. בכלל, לא ברור מדוע במערכת החינוך לא מתקיימת אספת הורים פרטנית בשבוע האחרון של אוגוסט.

8. היום הראשון ללימודים. הקפידו מאד שהערב והלילה שלפני היום הראשון ללימודים יעבור בטוב ובשמחה. בבוקר, הפתעה נעימה לילדים לכבוד היום הראשון יכולה ל ה ק ל על כולם. מאכל אהוב והכי טוב מכתב קטן בכתב יד (כמו
שכתבו פעם). אפשר גם הפתעה שתחכה לו בתיק ותתגלה רק בכיתה. ברור שעושים מאמצים גדולים ללוות יחד, אבא ואמא, את הילד לבית הספר ולהיפרד בנחרצות אוהבת בשער בית הספר או בכיתה. כשהילד חוזר הביתה, אנא אל תתקיפו עם שאלות של "איך היה?" – שאלה שנואה על כל ילד נורמאלי. פשוט קבלו אותו עם חיבוק וארוחה חמה. חכו שיספר בעצמו. הכלל: חפרו פחות ותשמעו יותר.

9. השבוע הראשון ללימודים. התחלה טובה של שנת הלימודים היא סימן טוב לבאות. כמו רושם ראשוני של הילד על עצמו, על הכיתה ועל המורים שנותן כוח להמשך השנה. שדרו לילד אמון ואופטימיות בקשר ליכולות שלו להרגיש טוב בבית הספר, להצליח ולהתמודד עם המשימות הלימודיות.

10. חשיבה תהליכית. זכרו לאורך השנה והשנים הבאות שאחד המפתחות החשובים ביותר להצלחת החינוך הוא בחשיבה תהליכית שרואה למרחוק, מבינה את הצורך בהדרגה ובהטמעה איטית ובטוחה של הערכים וההרגלים הטובים והנכונים.

הצלחה גדולה לכולנו ושנה טובה ומבורכת!

(הכותב הוא מאמן בכיר MCIL, מדריך מוסמך אימון הורים, ילדים ונוער ומומחה באימון ADHD)