קנה "כחול לבן"

אחת לכמה שנים, ובעיקר כשישנה האטה במשק, עולה מחדש סוגיית עידוד צריכת מוצרי "כחול לבן" כחלק מרצונה של הממשלה להגביר את הפעילות הכלכלית המקומית. ההנחה היא שהגדלת הביקוש למוצרי "כחול לבן" תחזק את היצרנים המקומיים, תגדיל את פעילותם הכלכלית, תוסיף מקומות העבודה ותצמצם את ממדי האבטלה ההולכים וגדלים בעת האטה ומיתון. במצב בו מצטמצמות אפשרויות התעסוקה, הן בשל התהליכים הגלובליים ארוכי הטווח והן בשל הרעה במחזור העסקים הפוקדת מעת לעת כלכלות, אין לוותר על אף הזדמנות הניתנת להרחבת היצע המשרות. מצד שני, טוענים המתנגדים כי יצירת העדפה מתקנת עלולה לפגוע ברמת הרווחה של הפרט, ואינה בהכרח מעודדת בטווח הארוך יצירת משרות וצמיחה כלכלית.
בפרשתנו קיים עיסוק נרחב בנושאים כלכליים וחכמים דייקו מלשון הפסוקים תובנה הקשורה לסוגייתנו: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". אמנם הפסוק עוסק באיסור הונאה אולם בשולי הדברים ניתן לדייק שהמכירה היא ליהודי – "עמיתך". וכך דורשים חז"ל בספרא בהר (ג,ג): "מנין כשהוא מוכר לא תהיה מוכר אלא לעמיתיך תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך". העולה מכאן, שיש להעדיף משא ומתן עם יהודי על מנת שלא תיפגע פרנסתו. האמירה כללית והגבולות אינם ברורים. האם חייבים לקנות מיהודי גם אם הקניה מהגוי תהיה זולה יותר?
לפני כ- 500 שנים הדפיס מהר"ם מפדואה את ספר משנה תורה לרמב"ם. המהדורה נגנבה מבית הדפוס והגנב שהיה גוי החל לשווקה במחיר מוזל. ההוצאות להכנה לדפוס היו גבוהות, כך שהגנב יכל למכור זול יותר משמעותית. הרמ"א פסק שיש לבכר ולהעדיף את מהדורתו של המהר"ם ואחד מנימוקיו היה שיש להעדיף לקנות מיהודי מאשר מגוי למרות שהקנייה מהגוי היתה זולה משמעותית (תשובות הרמ"א סימן י'). ייתכן וכך גם משתמע מפסיקתו של החפץ חיים בנוגע למסחר בארבעת המינים (שער ציון או"ח תרמח ס"ק עו): "וצריכין הסוחרים הגדולים לידע, כשמזדמן להם לקנות האתרוגים משני מקומות, אחד מישראלים ואחד מנכרים, ושניהם בעניני הכשר הם שוים, יקנו מישראלים, וכמו דכתיב או קנה מיד עמיתך …".
אולם, היו פוסקים שסברו שרק כאשר מדובר בהפרש מועט יש להעדיף את היהודי על הגוי (עטרת פז חלק א חו"מ סימן י). יותר מכך, יש שהביאו מדרש אחר, שמשתמע שאין זו חובה (פסיקתא זוטרתא ויקרא, בהר עא ע"ב): "למדה תורה דרך ארץ שלא תהא מוכר אלא לעמיתך ולא תהיה קונה אלא מיד עמיתך".
מדיניות ממשלתית המעודדת העדפה של קניית מוצרים "כחול לבן", תביא לתוצאות חיוביות לאורך זמן רק אם מחירי המוצרים יהיו מספיק אטרקטיביים, ואיכות המוצרים הישראליים לא תהיה פחותה מזו המיוצרת בחו"ל. עד היום ניטש ויכוח בין התעשיינים החותרים לתעשייה חזקה ונלחמים לצמצם את הייבוא לבין פעילי המחאות ויוקר המחייה, שסבורים שניתן להוריד מחירים על ידי הגדלת הייבוא. אלו הם שני אינטרסים מנוגדים שיש להכריע בהם. כנראה שהפתרון צריך להיות תמהיל ואיזון נכון, שבין הייצור לייבוא בין שוק מקומי לשוק תחרותי.
המסר העולה מהתורה, שגם אם יש שיקולים כלכליים של תחרות ורווחיות יש לשקול גם שיקול מוסרי של התמיכה במי שקרוב לנו. אל לנו להנציח רק את ערך הכדאיות והתחרות אלא לתת מקום להתחשבות בקרובים אלינו ולעודד גם ייצור מקומי חזק.
בנוסף לשיקולים הללו יש לזכור שלמטבע שני צדדים וצמצום הייבוא עלול לגרום לפגיעה בייצוא. התורה לא עסקה בכלכלה עולמית, שיש בה מערכות יחסי גומלין של ייצוא וייבוא. זו סוגיה מאתגרת והפסיקה חייבת לשקלל ברגישות ובשיקול דעת מעמיק את כל המרכיבים כדי שלא יצא שכרנו בהפסדנו.
(בהר תשעט)