הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)בסוף הפרשה מתוארת "ברית האגנות", שהיא המשך ישיר למעמד הר סיני. משה מנצח על המלאכה ובונה מזבח ו-12 מצבות. בברית זו העם התחייב לקיים את כל התורה לדורות: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" . בתחילת מעמד הר סיני נרתע העם מעצם המעמד ונעמד מרחוק. בסיום המעמד יש צורך בהתקרבות שתתרחש באמצעות ברית האגנות. משה בונה את התשתית – המזבח והמצבות, אבל הקרבת הקורבנות תיעשה על ידי העם עצמו.
הברית מתבצעת באמצעות זריקת הדם, שחציו נזרק על העם וחציו על המזבח, ומסביר הספורנו: "עשה את המזבח כשליח הא-ל יתברך לכרות הברית, ובכן קיבל חצי הדם, וחציו האחר נזרק על העם הנכנסים עמו לברית". שיתוף העם בכריתת הברית אפשר את ההתקרבות אל הקב"ה, ששיאה הוא כאשר בחירי העם ונציגיו עלו אל ההר וראו את כבוד ה'.
אם כן, ברית האגנות היא השלמה למעמד הר סיני. היא זו שאפשרה לעם להתקרב אל הקב"ה. כך גם ניתן להבין את מיקומה של פרשת משפטים בין מעמד הר סיני לברית האגנות.
בפרשת "משפטים" קיימת התשתית לבניית חברה מאורגנת ומוסרית יותר השומרת על ערכי הצדק והמשפט. זה התנאי המאפשר קרבת אלוקים ומפגש ישיר עם הקב"ה. ברית האגנות נכרתה באמצעות זריקת הדם, שמבטאת יותר מכל את המוכנות למסירות נפש. נושאי הדגל של אותה המסירות הם נערי ישראל. הם אלו שהקריבו את העולות והשלמים: "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים". לדעת המכילתא, היו הנערים הללו הבכורים שבכל משפחה (מכילתא דרשב"י כד). אולם, לדעת הרש"ר הירש, מדובר בנערים צעירים וזו לשונו:
"נערי בני ישראל, את בני הנעורים, נושאי העתיד, ויעלו עולות, דהיינו קרבנות של התמסרות גמורה".
נערי ישראל נבחרו להקריב את הקורבנות במעמד הברית, דווקא בזכות התמסרותם ויכולתם להקריב מעצמם. יש משהו עוצמתי בתקופת הנעורים שאנו נחשפים אליו, לצערנו, בשעה של מלחמה.
מדי כמה שנים נפתחת חזית לחימה נגד מדינת ישראל, ואנו נחשפים לעוצמה הטמונה בבני הנעורים: עוז וגבורה ומוכנות למסירות נפש.
בתקופה זו אנו רואים את מימושה של ברית האגנות, התמסרות עד אין קץ כנגד אויב רע ואכזרי
לא רק בעיתות מלחמה אלא גם בימי שגרה ניתן ללמוד מהנוער כנות, אמת וערכיות. מדי פעם עולים חששות על חולשה הקיימת בבני הנוער, בדור שמפונק יותר מהדורות שקדמו לו ומשועבד למסכי המחשב והפלאפון. אולם, זו הוצאת לעז. ישנן הרבה התרחשויות חיוביות בבני הנוער. כוח הנעורים הוא כוח מוביל בכל תקופה, ולכן רואה לנכון משה שקורבנות הברית יוקרבו דווקא על ידי בני הנוער.
מלחמת "חרבות ברזל" חשפה את כוחם של בני הנעורים: גיבורים, מלאי זיו, צעירים וחולמים נפלו במלחמה זו. בחודשים האחרונים שמענו מאות סיפורי גבורה של חיילים ואזרחים שנקלעו לאש ושילמו בחייהם כדי להציל אחרים. הם לא נקלעו במקרה לאירוע, הם לא נכנסו לקרב מבלי לדעת על המחיר שהם עלולים לשלם. הם נכנסו לקרב ולתוך האש מתוך ידיעה ברורה שהאש עלולה לגבות קורבנות. רבים אמרו "הנני". המשפחות הנפלאות התייצבו מאחורי ילדיהם, הורים שכמו אברהם אבינו נקראו לעקוד את בנם אך לא שלחו ידם למאכלת.
מאחורי האריות עומד עם שלם. עם שמבין שאיום ונורא לאבד חיילים בקרב, אבל איום ונורא מכך לראות אזרחים נרצחים.
בתקופה זו אנו רואים את מימושה של ברית האגנות, התמסרות עד אין קץ כנגד אויב רע ואכזרי.
