הלכות חברות בע"מ

הרב משה פינצ'וק, ראש תכנית בית המדרש, המכללה האקדמית נתניה
המכללה האקדמית נתניה מקיימת בית מדרש עבור סטודנטים המבקשים להמשיך בלימודיהם התורניים לצד לימודיהם לקראת התואר. בבית המדרש קיימת תכנית ייחודית "טובה חכמה עם נחלה" בה נחשפים הסטודנטים לאנשים מובילים בחברה ובכלכלה הישראלית המשתפים אותם בדילמות הלכתיות או אתיות עמם נאלצו להתמודד במסגרת תפקידם. חשיפה זו חשובה לסטודנטים העומדים על מפתן פתח הקריירה שלהם, שכן חשיפה זו מפתחת אצלם את הרגישות ואת היכולת לזהות שאלות של הלכה ואתיקה גם בתחומים שלכאורה מנותקים לחלוטין מבית המדרש. כך הם רואים כיצד התורה יוצאת עמם מבית המדרש ומהבית, ומלווה אותם גם בתחום עבודתם ועיסוקם, שהוא כביכול כולו שפיר ושליא של חולין. לפני מספר שבועות, עסקנו בהבדל בין שיקולי פסיקה עבור מדינה לעומת שיקולי פסיקה עבור קהילה. השאלות ההלכתיות בהן עסקנו כגון חילול שבת, בזיון המת, נשאלות גם ברמת היהודי הפרטי. אך כשהן נשאלות ברמת הכלל והמדינה ייתכן שתהליך הפסיקה צריך להתחשב בשיקולים שלא קיימים בפסיקה לפרט.
השבוע עסקנו בתחום בו השאלות עצמן לא נשאלות ולא מוכרות ברמת הפרט. מה מעמדה של חברה בע"מ בעיני ההלכה היהודית? שאלה זו נשאלת בשני תחומים. ראשית, האם ועד כמה יש לחברה מעמד כישות משפטית (המנותקת מבעליה) בעיני ההלכה? לדוגמא, האם על חברה בע"מ חל איסור ריבית? יש הסבורים כי החברה הינה ישות משפטית עצמאית בעיני ההלכה, ללא קשר לאנשים שהם בעליה (זוהי למעשה המשמעות המשפטית של "בע"מ" – בערבון מוגבל). על סמך תפיסה זו לא ארוכה הדרך להתיר הלוואה בריבית לחברה בע"מ, ספציפית לבנק, שכן אין ישות זו בגדר "אחיך". (כאן המקום להדגיש כי ברור שלא נוכל לאפשר לחברה בע"מ לעבור עבירות שהם בגדר "רע לבריות". איסור ריבית, כפי שהדגיש הרמב"ן אינו רע לבריות. להפך, הויתור על הריבית הוא מעשה של חסד שהתורה דורשת כלפי "אחיך" בלבד).
שנית, האם ועד היכן מגעת חובתה של חברה בע"מ כלפי החברה (society)? בשאלה זו נחלקו הוגי דעות וכלכלנים: חלקם טענו שתפקיד החברה הוא בראש ובראשונה להגדיל, ככל הניתן ובמגבלות החוק, את רווחי בעלי המניות ללא התחשבות בכל ערך אחר. עמדה זו הוצגה על ידי בית משפט בארה"ב במשפט בין האחים דודג' ובין הנרי פורד ב-1919. הנרי פורד רצה להשקיע מרווחי החברה כדי להרחיב את התעסוקה והאחים דודג' רצו את הרווחים לטובת בעלי המניות. בית משפט הכריע לטובת האחים דודג'. אחרים טענו שלחברה יש חובה לדאוג לשלום עובדיה, הלקוחות שלה ואזרחי המדינה (theories of corporate governance: stakeholder vs. stockholder). קשה להשוות בין המציאות של 1919 למציאות ימינו. ככל שהחברות הולכות וגדלות והופכות לתאגידים גלובליים וכוחן והשפעתן על האנושות הולך וגדל כן יש לצפות שמחויבותן ואחריותן לאנושות גם כן תגדל.
אלו שאלות שגם ההלכה היהודית נדרשת לחוות בהן את דעתה, אלא שכל נושא החברה בע"מ הוא בבחינת "חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם" בהלכה היהודית. קשה עד מאד, אם בכלל, למצוא מודל במסגרת המשפט העברי בו נוכל להיעזר לבנות דיני חברות. ודומה שדרושה כאן חשיבה מקורית ואחרת.
בהרצאתו בתכנית "טובה חכמה עם נחלה" העלה יוסי צרויה, (לשעבר סגן נשיא בכיר, NDS) שאלה נוספת בתחום "הלכות חברה". האם מותר למכור חברה ישראלית לחו"ל? (אין הכוונה לחברות התעשיה הצבאית, שם השיקול הבטחוני ברור ומכריע). האם ועד כמה מחויבת החברה בע"מ להתחשב בשיקולים וצרכים כלכליים וחברתיים של מדינת ישראל בהתנהלותה הפרטית? האם ועד כמה מחויבת החברה בע"מ להיות ציונית? אלו שאלות שמן ההכרח להעלותן, אך פתרונן ההלכתי מי ישורנו?
(בהר תשעב)