מעשה בשבעה קבצנים

את הפטרת השבוע קראתי, כשמעשיותיו של ר' נחמן מברסלב, משמשות לה פסקול.
תקציר:
ארבעה מצורעים על סף גוויעה, יושבים מחוץ למחנה ושוקלים את צעדיהם. אם יישארו במקומם ימותו בוודאות, גורל דומה צפוי להם אם ישובו למחנה ישראל, שגם הוא מוכה רעב. ניפול אם כן בשבי ארם, הם מחליטים. שם, לצד אפשרות המוות, ישנו גם סיכוי לחיים.
לילה. המצורעים מסתננים חרש למחנה האויב…
והנה המחנה נטוש. לאחר "פריסה" גדולה ובזיזת אוצרות, הם מחליטים לשתף בגילוי המרעיש את מלך ישראל.
מדובר במארב מתוכנן של ארם, גורס המלך ומתקשה להשתכנע באמיתות דבריהם. אחד מעבדיו, מציע לשלוח שליחים למחנה ארם. אלו מבחינים בדרכם, בכלים ובגדים שהושלכו ע"י יושבי המחנה במהלך מנוסתם. המצורעים צדקו.
עם היוודע הדבר לעם, הוא פושט על מחנה ארם וחוזר משם עמוס כל טוב.
פרומו:
הקב"ה משמיע במחנה ארם קולות של צבאות אדירים הבאים למלחמה. יושבי המחנה נבהלים ונסים משם כל עוד רוחם בם.
מחר יהיה שפע, מנבא הנביא למלך שבא לבקש על עמו הרעב. שלישו של המלך, מאזין לנבואה ואינו מאמין. השפע יבוא אך אתה לא תיהנה ממנו, קובע הנביא, והשליש נרמס למחרת ע"י ההמון המסתער על השפע הארמי…
***
הקב"ה מוביל מהלכים בעולם, בגלוי וגם בסתר. כך מלמד הכתוב.
הבנתינו את מהלכיו – חלקית ומוגבלת.
"מעשה בשבעה קבצנים" של ר' נחמן מספר על ילד וילדה שאבדו ביער, ופוגשים מדי יום קבצן בעל-מום המציל אותם מרעב. בדיעבד מסתבר שמומי הקבצנים אינם מומים, אלא כוחות מופלאים.
גם המצורעים (והעבד) הנזכרים בהפטרה אינם רק מה שהם נראים. לצד היותם "פגומים" –הם משמשים אנשי מפתח המגלים את נוכחותו ונסיו של הקב"ה: " הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם-בְּשֹׂרָה הוּא, וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים… וְעַתָּה לְכוּ וְנָבֹאָה, וְנַגִּידָה בֵּית הַמֶּלֶךְ.." (מלכים ב', ז',ט').
לאור הבנת הפוטנציאל האנושי, אציע לראות בהרחקת המצורעים מן המחנה, לא ביטוי לנידוי או ענישה, אלא אקט חינוכי שמטרתו הענקת הזדמנות – להתבונן בעולם "מבחוץ", לחשב מסלול מחדש ואף לשמש שליחים לדבר ה'.
"היום הזה יום בשורה הוא", גילו המצורעים, ובידינו אפשרות להקשיב להם ולהשתחרר מעמדת הפקפוק וקטנות האמונה.
(תזריע מצורע תשעז)