עצם המחשבה על האפשרות לקבל את משאלותינו מלהיבה את הדמיון
מי לא היה רוצה שכל משאלותיו יתגשמו? כולנו היינו שמחים למצוא מנורה עם ג'יני או טבעת קסמים שיגשימו את משאלותינו. גם בתפילה אנחנו אומרים "ימלא ה' כל משאלותיך". עצם המחשבה על האפשרות לקבל את משאלותינו מלהיבה את הדמיון, ולכן עומדת במרכזם של סיפורים ואגדות כה רבים.
ואולם, מעניין לציין שרבים מאותם סיפורים מעבירים למעשה את המסר שמשאלות הן דבר מסוכן, שצריך להיזהר כאשר מבקשים אותן, ושבדרך כלל עדיף להימנע מהגשמת משאלות באמצעים קסומים. למשל, בסיפור הידוע "הדייג ודג הזהב" מתעקשת אשת הדייג לבקש עוד ועוד משאלות מהדג, ולהפוך את עצמה לאצילה, מלכה וקיסרית, עד שלבסוף היא עוברת את הגבול ומוצאת את עצמה בחזרה בבקתה העלובה. בסיפור "כף הקוף" של ו.ו ג'ייקובס, המשאלות מביאות רק צער – המשאלה לקבל כסף מתגשמת בכך שהבן נהרג במפעל והמשפחה מקבלת פיצויים מהעבודה, ואילו המשאלה שהבן יחזור לחיים מתממשת בצורה מבעיתה. בסיפורים רבים נוספים חוזר המוטיב של "Be careful what you wish for", כאשר שתיים מתוך שלוש המשאלות גורמות לנזק, ורק השימוש במשאלה השלישית מצליח להחזיר את המצב לקדמותו.
מדוע מבטאים סיפורים אלה התנגדות לרעיון של משאלות? אפשר שיש בכך מסר חינוכי: אל תצפו להשיג את יעדיכם באמצעות קיצורי דרך קסומים, אלא עדיף שבמקום זאת תעבדו ותתאמצו כדי להגשים אותם. זהו מסר שנועד לעודד עבודה ומאמץ על פני חלימה בהקיץ.
אבל מעבר לזה, נראה שיש כאן ביטוי לתפיסה שמתקשה להכיר באפשרות של מציאות שונה מזו המוכרת. אנחנו רגילים למציאות שיש בה איזון מסוים בין טוב לרע, שלכל כוח יש מגבלות, ושלכל רווח יש מחיר. אפילו יצירות הפנטזיה מבטאות מציאות דומה. הקוסמים בעולם של הארי פוטר מתמודדים עם אותם קשיים, סכנות ואתגרים כמו המוגלגים (כך נקראים בסדרת הספרים מי שאינם קוסמים), ואינם יכולים לפתור את כל בעיותיהם כבמטה קסם.
צריך הרבה דמיון ותרגול מחשבתי כדי לברוח מ"כוח המשיכה" של המציאות הרגילה, ולדמיין מציאות עם קבועים בסיסיים שונים – מציאות שבה באמת הטוב גובר על הרע ולא רק מאזן אותו, שבה המגבלות באמת לא קיימות, ולכל אחד יש כמה משאלות שירצה מבלי שיתחרט עליהן אחר כך. זוהי המציאות של הגאולה השלמה שעליה אנחנו חולמים.
(ראה תשפ"א)