החופש כאויב של האושר

אחת הסיבות לאיחור גיל הנישואין בימינו ולריבוי הגירושין – התחושה שתמיד יש אפשרויות אחרות, טובות יותר

העולם המערבי העכשווי הפך את חופש הבחירה לערך עליון ומקודש. בניסיון לברוח מכל מה שמריח כמו כפייה או הכרח, הוא דורש לאפשר לאנשים לבחור לא רק את מקום התעסוקה או בן הזוג שלהם, אלא גם את זהותם הבסיסית ביותר: לבחור האם להיות גבר, אישה או בעל חיים, האם להשתייך ללאום, דת או קבוצה אתנית מסוימת, האם להיכנס למסגרת של זוגיות ומשפחה קבועה או ליצור צורות שונות של מערכות יחסים, וכן הלאה. גישת ה"בחרנות", כפי שכינה אותה הרב חיים נבון, שואפת שכל פרט ופרט בחיינו יהיה נתון לבחירתו האישית של כל אדם, ולא יוכתב על ידי גורמים אחרים.

אלא, שמחקרים רבים בפסיכולוגיה מראים שריבוי האפשרויות העומדות לבחירה, לא רק שלא מוסיף אושר לאדם אלא להפך – גורם לכך שלעולם לא יהיה מרוצה.

בארי שוורץ, פרופסור לפסיכולוגיה בסווארת'מור קולג' בארצות הברית, פרסם בשנת 2004 ספר בשם "פרדוקס הבחירה: למה יותר הוא פחות". לדבריו, האדם מרוצה פחות מהבחירות שלו ככל שעומדות בפניו יותר אופציות. לא היינו רוצים לחיות במצב של חוסר בחירה, אבל בחירה בין אופציות רבות מדי גורמת לנו להרגיש רע. אנשים מתלבטים זמן רב בין כל האפשרויות, ולאחר שהם מקבלים החלטה הם מתייסרים במחשבה שיכלו לבחור משהו טוב יותר, ואינם מרוצים לעולם ממה שיש להם. אם יש לך 5 אפשרויות של קינוח, למשל, אתה תבחר אחת מהן ותהיה מרוצה. אבל אם יש לפניך 20,000 קינוחים שונים – לעולם לא תרגיש מרוצה ממה שבחרת.

גם אחרי שכבר התקבלה החלטה, אנשים מרוצים יותר דווקא כאשר אין להם אפשרות לבטל אותה. ברגע שאפשרות ביטול והחלפה עומדת על הפרק, ההנאה תמיד תהיה פחותה ומלווה בהתלבטות שמא כדאי להחליף. זו אחת הסיבות לאיחור גיל הנישואין בימינו ולריבוי הגירושין – התחושה שתמיד יש אפשרויות אחרות, טובות יותר.

באופן פרדוקסלי, מתברר שדווקא הדברים שכפויים עלינו, שאין לנו בחירה לגביהם, הם הממלאים אותנו באושר וסיפוק, יותר מאשר האפשרות לבחור בין אינסוף אופציות. אין פלא אם כן שמחקרים רבים מראים שאנשים דתיים ושמרנים אכן מדווחים על אחוזים גבוהים בהרבה של אושר, סיפוק ושביעות רצון מהחיים. כנראה שחופש זה לא הכל בחיים.

(מקץ תשפ"ב)