אַדְּרַבָּה

מילה מעניינת היא המילה 'אדרבה'. בהגדרות האקדמיה ללשון, הגדרתה של המילה 'אדרבה' היא- 'הַהֶפֶךְ', 'ההפך הוא הנכון' , וכך גם במילונים השונים המילה 'אדרבה' מופיעה כמילה המציינת- 'נהפוך הוא', 'לא כפי שחשבת..אלא אדרבה…הפוך מזה..'.
כילד המחפש על מי להשעין את ראשו כשמסביב יהום הסער בעולם, עולה לנגד עיני דמותו האגדתית והמופלאה של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל, מי שכונה ובצדק 'האדמו"ר של האדמו"רים', מי שהשבוע בכ"א באדר, מלאו 229 שנים להסתלקותו בשנת תקמ"ז-1787.
רבי אלימלך, דור שלישי לבעש"ט ולתנועת החסידות, בעצם גיבש ועיצב את תורת החסידות, החצר החסידית, ותפקידו של המנהיג – האדמו"ר.
בשונה כל כך ממנהיגות ימינו המבוססת על אגו וכוחניות, הניח רבי אלימלך את יסוד הענווה כבסיס לכל. בשונה ממנהיגות מנותקת ומתנשאת, הציב רבי אלימלך את הדגם של החסידות והמנהיגות העממית, הישירה, הכנה והפשוטה, הקשובה לקול שוועת האיש הפשוט, וקל וחומר לכאב היתום והאלמנה. זה רבי אלימלך שלפני שעולה לגדולה, יוצא עם אחיו הצדיק רבי זושא לגלות במשך כמה שנים, כדי ללמוד את השטח והעם, מצוקותיו וצרכיו 'מלמטה', ולא מקריאת דו"חות בטבלאות אקסל.
רבי אלימלך הזה ראה והכיר את נפש האדם אז, ולצערנו גם בזמננו. את האנשים המחפשים כל הזמן להעיר, לבקר, להשמיץ ולקטרג, את אלו המתבוננים בעין רעה וחשדנית על הכל, שאינם מסוגלים לראות טוב ולפרגן, שחיים במעטפת של מרירות ודיבור רע.
אליהם ואלינו פונה רבי אלימלך במילים אוהבות ונוקבות, שהן חלק מתפילה אותה הוא מחבר כתפילה לפני התפילה. כתפילה שנהיה בכלל מסוגלים להתפלל, תפילה אותה הוא חותם במילים שהפכו להיות נכס צאן ברזל בזכות השיר הנפלא של אברהם פריד אותו הלחין יוסי גרין- 'אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ'.
את התפילה המופלאה הזו בוחר רבי אלימלך לפתוח במילה – אַדְּרַבָּה. דהיינו- ההיפך. ההיפך מדרכם של רבים לראות את החיסרון שבכל אחד, ולדבר רע ושלילי, ולהעביר ביקורת ולהתבונן בעין רעה ולא מפרגנת- להם ולמציאות הזו אומר רבי אלימלך- חברים יקרים ואהובים, בדיוק ההיפך, אַדְּרַבָּה, נסו לשנות את הראייה השלילית הזו, נסו לראות את המעלות והטוב שבכל אדם ולא לחפש חסרונות כל הזמן. הדרך הזו היא המובילה לניכור ולשנאה, וזו דרך שאין בה מנצחים בסופה.
בימים סוערים וטרופים, שלא לומר הזויים המקיפים אותנו, רוויי שנאה רוע והתלהמות, אני מבקש להניח ראשי על כתפו של מנהיג אמת לדורו ולדורות, שכולו ענווה וטוהר, מנהיג שלימד אותנו את סוד ה' 'אַדְּרַבָּה '.
(שמיני תשעו)