בני ישראל נצטוו על הקרבת קרבנות מן החי בצורה סלקטיבית. מותר להקריב קרבנות מן החי המוגדרים ככשרים בלבד, וגם מתוך אלה, רק חלק מהבהמות, רק חלק מהעופות, וכלל לא מקריבים דגים. מדוע הותרו להקרבה רק חלק מהחי הכשר, ומדוע רק אלה?
לגבי הבהמות נאמר: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" (ויקרא א').
רש"ר הירש: "מן – הבהמה מן – הבקר ומן – הצאן". תחילה הזכיר "בהמה", שמשמעותה הרחבה כוללת את כל עולם היונקים – חיה בכלל בהמה. אחר כך צמצם את הכלל והעמידו על בקר וצאן. והרי כאן מידת כלל ופרט – ואין בכלל "בהמה" אלא מה שבפרט "בקר וצאן". במונח בהמה כלולים גם החי המבוית וגם החי ביערות: "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר" (במדבר יד'). אמנם כולם כשרים לאכילה אך רק השור והשה כשרים להקרבה.
שיקול זהה נוכל ללמוד אצל העופות: "וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ" (שם).
הסיבות שבגללן נבחרו בהמות ועופות אלה להקרבה כקרבנות על המזבח הן: "בתורת כהנים מסיק למדנו ענותנותו של הקדוש ברוך הוא שלא הטריח בניו להביא חיות מן היערות אלא בהמות המצויות להם" (דעת זקנים מבעלי התוספות),. רש"ר הירש מביא סיבה אחרת: "בהמה" – נתפסת אפוא במשמעותה המצומצמת; היא כוללת רק בעלי חיים, הנכנעים לאדם על פי ייעודם הטבעי – להוציא את חיית הבר. רק אותם בעלי חיים, המסוגלים בטבעם לשותפות עם האדם, כשרים לסמל את אישיותו בקרבנו".
הדגים אינם כלולים בקטגוריה הזאת של בעלי חיים, וכפי שמגדיר זאת מדרש תנחומא (ויקרא סימן ח): "ולמה קריבין קרבן מן העוף ומן הכבשים ומן הצאן ומן העזים ולא מן הדגים שנאמר אם מן העוף עולה קרבנו אלא בשביל שהם בשר ודם כמו האדם ויוצאין מבטן אמן כמו האדם מכפרים על האדם, אבל הדגים ביצים הם ויוצאין מהן וחיין".
את ההשוואה בין הולדת האדם לבין הולדת הצאן מבטן אמם אפשר להבין, אך כיצד ניתן להבין את ההשוואה בין הולדת האדם לבין הולדת העוף שיוצא מהביצה, ובכך הוא דומה יותר להולדת הדג?!
את זאת נוכל להסביר על ידי השוואת שלב ההפריה אצל העוף ואצל הדג הטהור. אצל העוף ההפריה נעשית על ידי החדרת זרע הזכר לנקבה והפריית הביצה בתוך גוף הנקבה, כמו אצל בני אדם. גם שלב ההיריון / דגירה דומים בכך שבשניהם הנקבה משגיחה על העובר עד לידתו / בקיעתו. לא כן אצל הדגים הכשרים, שם, הנקבה משריצה את הביצים לתוך המים והזכר מפרה ביצים אלה מחץ לגוף הנקבה. לאחר ההפריה הדגים זונחים את הביצים המופרות שמתוכם בוקעים הדגיגים.
הבדלים נוספים בין הבהמה והעוף לבין הדגים הכשרים הם בכך, שאלה חיים על פני האדמה כמו בני האדם, ואלה חיים במים .
הבדלים מהותיים אלה בין האדם והדג אינם עונים על הקריטריון של "בעלי חיים המסוגלים בטבעם לשותפות עם האדם" (רש"ר הירש), ולכן הם אינם כשרים לשמש כקרבנות.
(ויקרא תשעח)
קרבנות מן החי
השארת תגובה