שתיים מבין ארבעת הפרשיות הכתובות בתפילין עוסקות בקשר שבין יציאת מצרים למצוות הנחת תפילין: בפרשה הראשונה: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם", ובפרשה השנייה: "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ, וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם". שני קטעים אלה מכילים גם את אחד משתי המצוות מדאורייתא שעלינו לקיים בימינו (באין קרבן פסח) בליל הסדר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" וכן: "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות יג'). המצווה השנייה היא מצוות אכילת מצה.
רש"י : "והיה לך לאות – יציאת מצרים תהיה לך לאות: על ידך ולזכרון בין עיניך – שתכתוב פרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע".
רבינו בחיי: "הוציאך ה' ממצרים. ולמטה (פסוק יד) אמר "הוציאנו", בא ולמד על גאולת האבות שהיא גאולת הבנים, וזהו שאנו אומרים בהגדה: "לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא אף אותנו גאל עמהם".
השאלות העולות מקריאת פסוקים אלה הן: מה הקשר בין יציאת מצרים למצוות תפילין? איך ניתן להעביר לבן את המסר של יציאת מצרים בליל הסדר?
יציאת מצרים היא המאורע המכונן של עם ישראל, ולא בכדי חלק גדול ממצוות התורה קשורות ב "זכר ליציאת מצרים". את הזכר הזה יש לשמר בכל הדרכים, הן על ידי לימוד ועיון המאורע והן באופן מעשי. הראש ממונה על החלק העיוני של האדם, והיד על חלקו היישומי. אי לכך, אך טבעי הוא שמאורע מכונן זה של יציאת מצרים יופיע בתפילין של ראש ובתפילין של יד.
מטבע הדברים החלק העיוני של לימוד יציאת מצרים מוגבל לתלמידי חכמים. פעילות ליל הסדר ויישום המנהגים והסממנים שלו, בא להקנות גם למי שאינו מצוי ברזי העיון את התודעה של יציאת מצרים כמאורע המכונן של עם ישראל, ובמקרה זה נכונים דברי חז"ל (אבות א'): "ולא המדרש עיקר אלא המעשה".
עולם המדע בנוי ממדע עיוני ומדע יישומי, וגם שם ישנה מגמה של הפיכת העיוני למעשי, עד כמה שהדבר אפשרי. מבין המקרים הרבים אביא דוגמה כיצד העיסוק התיאורטי הביא ליישום מעשי ושימושי. תורת המספרים, היא הענף המתמטי העוסק בחקר המספרים השלמים והראשוניים. בשל העובדה שתורת המספרים שימשה בעיקר כבסיס לפיתוחים מתמטיים מורכבים, כמעט לא נמצאו לה שימושים מעשיים. מאמץ אינטלקטואלי נוסף הביא לכך שתורת המספרים משמשת בימינו כלי עזר יישומי ממדרגה ראשונה בעולם הדיגיטאלי בכבלים האופטיים, בגלי הרדיו ובכרטיס האשראי. התובנות שהתקבלו בתחום זה משמשות כיום להצפנה, שבאמצעותה מועברים מיליארדי דולרים בביטחון יחסי בין בנקים ובין לקוחות מדי שעה.
המצוות והמנהגים הנעשים בליל הסדר, תפקידם להפוך את יציאת מצרים מזיכרון סמנטי, הבנוי על זיכרון הדברים הנלמדים בעיון, לזיכרון אפיזודי, הבנוי על זיכרון המעשים שאדם חווה בחייו ומיטיב להבינם, כדי לקיים את דברי ההגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
(פסח תשעח)
יציאת מצרים ותפילין
השארת תגובה