הדיבור כגאולה – אז והיום
ראובן רובי ריבלין
נשיא המדינה
על שמו של חג הפסח דרשו בספרי החסידות: "פה סח" והסבירו כי בגאולת מצרים נגאל הדיבור. הדיבור והשיח, מרכזיים עד מאוד בתהליך הגאולה בכלל, ובליל הסדר בפרט. לילה המבוסס על הגדה, על דיבור, על 'והגדת לבנך', על שיח בין-דורי.
אבל לא רק הדיבור חיוני, גם ההקשבה חיונית. אנחנו מחנכים את ילדינו לשאול ואותנו להקשיב לשאלות שלהם. כבר למדנו ממשה רבנו המנסה לגעת בלבבות בני ישראל שללא הקשבה אין גאולה, וכדברי הפסוק: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה".
כאז, כך היום, מקוצר רוח ומעבודה קשה אנו מתקשים לייצר קשב בין יריבים. וכשהדיבור לכוד בכבלי המחלוקת אין מי שמאזין ומבין ואין מי שמביט ומקשיב. בתקופה האחרונה נחשפנו למינונים רבים של חוסר קשב לצד נקודות אור והקשבה שהראו שאפשר גם אחרת. כעת תמה מערכת בחירות ארוכה, שבמהלכה דבר אחד היה צריך להיות ברור לנו- אנחנו יהודים, ערבים, דתיים, חרדים וחילוניים, נחיה כאן יחד גם אחרי הבחירות והיחד הזה תלוי ביכולתנו ליצור שותפות, הקשבה, שיח ולב פתוח. בבחירות לרשויות המקומיות קמו קואליציות המכילות גם חילונים, גם דתיים וגם חרדים. הוכח שהידברות בין הצדדים היא אפשרית, יתרה מזאת היא פורייה ומצליחה.
במצרים למדנו כי רק כאשר היינו ביחד הצלחנו להגיע לשיא, לקריעת ים סוף ולמעמד הר סיני. וגם היום, אם רק נצליח לבסס שותפות בין הקבוצות והשבטים השונים, בין כלל מרכיבי החברה הישראלית, נגיע לשיאים חדשים.
בעוד זמן לא רב נסב כולנו לשולחן החג. שולחן הסדר. חג החירות, הוא הזמן לזכור ולהזכיר, לנו, לבנותינו ולבנינו, כמה יקרה היא החירות והעצמאות בה זכינו. כמה יקרה היא זכות הבחירה שניתנה לנו. כמה היא איננה מובנת מאליה. כמה יקרה היא הדמוקרטיה הישראלית המאפשרת לנו להכריע את גורל האומה ולבחור את מנהיגיה ועד כמה יש לנהוג בזהירות ובאחריות בשמירה על הבית שלנו, על חופש הדיבור ועל יכולת ההקשבה המאפשרות לנו לחיות כעם חופשי וכאזרחים חופשיים בארצנו. הלוואי ונזכה כולנו יחדיו לממש את חיינו כבני חורין ולשאת תפילה כאיש אחד בלב אחד:
"לשנה הבאה בירושלים הבנויה!"